נאור (הולדנגרבר), יוסף

יוסף, בן ברכה ומשה, נולד ביום כ"ג בחשון תשי"ד (2.11.1953) בחיפה. עוד כשהיה צעיר לימים קבעו הוריו את מושבם בנהריה, ושם גם סיים יוסף את לימודיו היסודיים, בבית-הספר "אוסישקין". משהתבגר החליט ללמוד מקצוע למען הבטחת עתידו הכלכלי. הוא החל ללמוד בבית-הספר המקצועי "אינטרנשיונל" בקרית-חיים את מקצוע המסגרות המכנית. לאחר שנת לימודים אחת עבר לבית-הספר "עמל" בקרית חיים ושם, בנוסף ללימודים העיוניים של המקצוע, השתלב בעבודה מעשית. במשך שנה עבד יוסף כחרט וכמסגר-מכני במפעל במפרץ חיפה, והשתלם במקצועו. במסגרת בית-הספר היה גם בגדנ"ע והרבה להשתתף בפעולות השונות של קבוצתו. יוסף גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1972 והוצב לחטיבת צנחנים בחיל-הרגלים. לאחר סיום הטירונות השלים קורס צניחה והיה לצנחן. אחרי-כן עבר קורס מ"כים-חי"ר והיה למפקד כיתה. הוא היה חייל טוב, ממושמע ומסור לתפקידו. מפקדיו ידעו שאפשר לסמוך עליו בלב שקט, ושכל תפקיד שיטילו עליו, ייעשה ביעילות ובנאמנות. הוא היה גם חבר טוב ורע נאמן לחבריו; תמיד היה מוכן לעזור לזולת ומעולם לא היסס לשתף פעולה ולעשות ככל יכולתו למען עניין שנראה לו צודק וראוי. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלחה יחידתו לסיני ונכנסה מיד לקרב. בקרבות הבלימה עברה היחידה ימים קשים של לחימה בלתי פוסקת נגד כוחות קומנדו מצריים. לאחר שהמצרים השתלטו על אזור "החווה הסינית", הוחלט שהצנחנים, בסיוע כוחות שריון, יכבשו אותו ויחזירוהו לשליטת צה"ל. עם אנשי כוח הצנחנים, שהוקצה למשימה, נמנה גם יוסף. יחד עם חבריו לחם באומץ ובגבורה, בקרבות שהפכו מופת של לחימה עיקשת ודבקות במטרה. בקרב שהתחולל שם ביום כ"א בתשרי תשל"ד (17.10.1973), נגד כוחות מצריים גדולים ומבוצרים היטב נפצע יוסף. הוא הובא אל נגמ"ש הפינוי, שהעביר את הפצועים למתקן רפואי בעורף. בדרך למתקן הרפואי נפגע הנגמ"ש פגיעה-ישירה ויוסף נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בנהריה. השאיר אחריו הורים ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.