מתניה (מתיוביץ), אהוד

אהוד, בן נעמי ואליהו, נולד ביום י"ט בתשרי תשט"ו (16.10.1954) בחיפה. הוא למד ארבע שנים בבית-הספר היסודי "אילנות", ועבר לבית-הספר הריאלי, שם סיים כבוגר המגמה הריאלית בתיכון. אהוד היה תלמיד מעולה, בעיקר במקצועות הריאליים. הוא הצטיין במתמטיקה וקיבל את "פרס גרוסמן למתמטיקה" בטכניון. נוסף למתמטיקה חביבים היו עליו העיסוק בשחייה, במשחק השחמט, ובשנים מאוחרות יותר, נוספו עליהם ההאזנה למוסיקה קלסית וקאמרית, והנהייה אחר תורתה הפילוסופית של אן ראנד. ברם, את מיטב מרצו וזמנו השקיע בתחביב האלקטרוניקה, שהחל לעסוק בו מגיל צעיר. הוא היה מתכנן ומרכיב מקלטים ומשדרים, והתמסר לפעילות כחובב רדיו בעל רשיון לתחנה בדרגה א' שכינויה 4Z4JN. אודי, כפי שנהגו מקורביו לכנותו, היה אהוב על חבריו ומכובד על מוריו. נער רציני, אוהב סדר, חסכן ומסתפק במועט. פעם, לאחר דין ודברים עם מורתו, עלה על הדוכן ולימד במקומה, ועל כך כתבה: "לא אשכח את עמידתו הגאה והנלבבת, כמורה בפני כיתתו-חבריו". אהוד גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1972. הוא שירת בחיל התותחנים, עבר קורס תותחנים וקורס מפקדי תותח-מתנייע, דור שני לאב תותחן גם הוא. במלחמת יום-הכיפורים היה סגן-מפקד צוות תותח בגזרה המרכזית של תעלת סואץ. הוא נפגע ונהרג ביום ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973), בעת קרבות הבלימה, כאשר סוללת התותחים שלו הותקפה על ידי מטוסים מצריים. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. השאיר אחריו אח ואחות, הורים והוריהם. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.