משקיט, ישראל-מרדכי

בן מלכה ושלמה נחום. נולד בי"א אדר א' תרפ"א (19.2.1921) בקישינוב, בסרביה. ב-1935, בתום לימודיו היסודיים, עלה עם הוריו לארץ-ישראל, והתגורר בבית אחותו בעין ורד, שם רכש את ידיעת השפה העברית. ישראל, שהתאמץ להיקלט מהר ולהיות "צבר" אמיתי, החל לקרוא ולכתוב עברית תוך זמן לא רב, בכוח התמדתו ורצונו העז. עקב המצב הכלכלי הקשה וכדי לא ליפול למעסה על קרובי המשפחה, יצא ישראל לעבוד בפרדס. תחושת העצמאות והסיוע הכלכלי הממשי כתוצאה מעבודה זו חיזקו את תדמיתו בעיני עצמו. שנה שהה בקיבוץ רמת הכובש, שם למד את ענפי המשק השונים והכיר את בעיותיו. אולם חיי הקיבוץ לא נראו לו כמתאימים והוא העדיף את חיי המושב. כשחזר משנת ההכשרה לעין ורד המשיך בעבודה בפרדס, אך שאף להתקדם מעבודת קטיף שאיננה דורשת ידע ולמד את מקצוע האריזה. הוא התמחה באריזה, עמד בבחינות הדרושות והתקבל כחבר באגודת "האורז". כשהכריזה הסוכנות על גיוס פקפק ישראל אם גם אנשי הכפרים צריכים להתגייס, כי לא יהיה להם מחליף בשדה. ביוני 1940 התגייס לחיל החפרים הארצישראלי ושירת במצרים וביוון. בכ"ו בניסן תש"א (23.4.1941) נפל ישראל בשבי והועבר לגרמניה, שם עבד במכרות הפחם. בשל חריצותו בעבודה מונה למנהל עבודה על-ידי הגרמנים. הוא היה פעיל מאוד בהושטת עזרה והברחת מזון ולבוש ליהודי המחנות שהיו בקרבת מקום, ולמרות הסיכון הרב שהיה כרוך בפעילות זו הרבה לעסוק בה. בשבי אירגן חברים להקמת מושב עובדים של חיילים משוחררים, אך לא זכה להגשים חלומו. בכ"ו אייר תש"ה (9.5.1945), מיד לאחר הנצחון על הגרמנים, המריא ישראל משקיט באוירון עם שלושים וחמישה שבויים לשעבר ועם חברו הטוב מרמת הכובש, בדרכם לאנגליה, אך עוד בהיותם עלאדמת צרפתהתרסק המטוס על נוסעיו. בד' בסיון תש"ה (16.5.1945) הובא לקבורה בבית קברות צבאי בריטי ליד פריז. זכרו הונצח בספרים "הם הלכו" ו"בשלח ובמחרשה" וכן בחוברת "החייל העברי". בתחקיר שנעשה בשנת 2017 נמצא שהיה לו שם נוסף-ישראל-מרדכי. ציון מיקום קבר Polt 16.Rom 12.Coll.grave 7-18. יחידה Pioneer Corps. דרגה pioneer.