משקוב (מישקי), פינחס (פינצ’וק)
בן סימה ויוסף, נולד ביום ו' בשבט תרפ"ה (31.1.1925) בירושלים. למד בבית-החינוך לילדי העובדים וסיים את חוק-לימודיו בגימנסיה רחביה. בלימודיו הצטיין כתלמיד הוגה ומעמיק, בעל גישה מקורית למדע המדינה, לספרות ולאמנות, אשר הירבה להגות בהם. היה מעורב בין הבריות, בעל שיחה ערה ונאה. בכל דבר שעסק השקיע את כל מאודו. אחרי סיימו את הגימנסיה התגייס לפלמ"ח ושם נודע כמי שדורש שלמות בכל דבר. שמו היה במשך הזמן לשם דבר, אחד מקבוצת הנלהבים, הנכונים תמיד למלא כל פקודה ומשימה בלא היסוס וריטון, שנקראו בלשון הפלמ"חית "מישקוביסטים", על שמו. במשך השנתיים וחצי של שירותו בפלמ"ח התמסר לפעולות כסייר, כחובש, כמאמן, ובתקופת המאבק בבריטים נטל חלק פעיל בשחרור העצורים ממחנה-המעצר בעתלית, בפיצוץ רכבות ב"ליל וינגייט", בפיצוץ גשר אלנבי, בהעברת נשק והסתרתו ובפעולות נוספות. אחרי שחרורו מהפלמ"ח התקבל לאוניברסיטה בירושלים לפקולטה לפיסיקה ולכימיה. הספיק ללמוד בה כשנתיים, אך גם בתקופה זו היה פעיל בפלמ"ח בחטיבת ה"רזרביסטים" (מילואים) והיה המקשר בין הפלמ"ח לבין הסטודנטים. כאשר רבו הקשיים בהעפלה התנדב לשליחות לאיטליה ושם ריכז את הפעולה במחנות ההעפלה, בארגון המשלוחים, בירור העולים והדרכתם. השפעתו עליהם היתה רבה, מבורכת ומלהיבה. עד מהרה הצליח ללמוד אידיש ואיטלקית והשקיע את כל לבו בפעולתו למען הכשרתם הרוחנית של העולים המתגייסים. בהיותו בעל כושר ארגוני רב, הצליח תמיד להכין את המשלוחים על כל פרטיהם למועד יציאתם. ליווה בעצמו את אוניות- המעפילים ועם אחת מהן נתפס ונשלח לקפריסין. עם פרוץ מלחמת-העצמאות ועם השמועות הראשונות על נפילת חבריו, אץ לחזור ארצה והתייצב מיד לשירות פעיל. מפקדיו דרשו ממנו לצאת לקורס קציני תרבות והסברה גדודיים, הוא סירב, אבל נכנע לפקודה. אחרי שבועיים לשהותו בקורס זה יצא לפי דרישתו לכפר עציון כדי לשמש שם קצין תרבות והסברה. הוא השתתף כחובש בשיירת נבי-דניאל שנפגעה קשה על-ידי כנופיות הערבים וחזר לגוש בין נוסעי המשוריינים שהצליחו לחזור לגוש הנצור. בגוש שימש בתפקידי הגנה שונים וכאשר קיבל פקודה לעזוב את הגוש לשם קבלת תפקיד חדש, סירב להיענות לפקודה, בנימוק שלא יעזוב את החברים במצבם הקשה. פינחס נפל בקרב האחרון, עת פרצו כוחות הלגיון לכפר עציון ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948). לאחר שנפל הועלה לדרגת סגן ראשון (סגן). ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הובא למנוחת-עולמים, עם שאר חללי הגוש, בבית- הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.