משעלי, יצחק (איחק)

בן רחל ודויד, מעולי צפון-אפריקה, בני העלייה השלישית. נולד ביום כ' באייר תרפ"ז (22.5.1927) בחיפה. בילדותו למד בתלמוד- תורה "נצח ישראל", המשיך בבית-הספר המקצועי שליד הטכניון וסיימו בהצלחה רבה. בימי מלחמת-העולם השנייה עבד בבית- המלאכה של הצי המלכותי כמסגר מכונאי. שנתיים לפני התגייסותו לצה"ל, הועסק במסגריית עין חרוד. שם העריכו אותו מאוד בגלל מסירותו לעבודה ודייקנותו בהוצאתה לפועל. מזכיר הקיבוץ רצה לרתקו למקום-העבודה ולמנוע את התגייסותו אולם יצחק התעקש והחליט להצטרף לשורות הצבא. הוא השתתף בפעולות בצפת ועין גב, ונלחם בפריצת הדרך לנגב. יצחק ניחן בכשרונות שגילה בעבודתו ובכל התפקידים שהוטלו עליו. היה מלא חיים, עליז וטוב-לב. במצב-רוחו הטוב תמיד היה מרומם את מצב רוחם של חבריו בגדוד ברגעים של דככוך-נפש ובמסיבות שבהן היה מופיע כאמן-שעשועים. ביום ט"ז בתשרי תש"ט (19.10.1948), בשעת התקדמות, נפצע בבטן מהתפוצצות רימון. יצחק הצליח לזחול בשארית כוחותיו לעמדה הקרובה שליד כרתיה, ומת בדרך לבית-החולים. נקבר בכפר ורבורג. ביום ט"ו בתמוז תשט"ו (5.7.1955) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.