משי (זידן), הרצל (הניק)

בן חנה-טובה ומשה, נולד בשנת 1912 בווארשה (שהשתייכה באותם ימים לרוסיה). סיים בית-ספר תיכון והתפרנס מעבודתו כחייט. שירת שנתיים בצבא הפולני ועם פלישת הנאצים לפולין נמלט לרוסיה. לאחר הסכם סטלין-שיקורסקי הצטרף לצבא אנדרס והגיע לארץ. כאן "ערק" מהצבא, התיישב בבית זרע ועבד שנה כחייט בקיבוץ. אחרי נישואיו פרש מהקיבוץ ועבר עם אישתו לירושלים. עבד שם במקצועו והיה ידוע כעובד ישר, מסור למשלח- ידו. מלא מרץ היה, שופע חיים ונאמן למולדת. כחייל ותיק הצטרף עם פרוץ מלחמת-העצמאות אל מגיני ירושלים והשתתף בכמה קרבות במבואות העיר. יום אחד נפצע קשה ב"בתי-מנדלבוים" וכשהועבר לבית-החולים "הדסה א'" התברר כי אין להצילו עוד. כחודשיים וחצי התענה עד שנפטר מפצעיו ביום א' בתשרי תש"ט (4.10.1948). נקבר בשייח'-באדר א'. השאיר אחריו אישה, מלכה-ריינה, בן ובת תאומים, שנקראו בשם אמנון ותמר. ביום י"ז באלול תש"י (30.8.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.