משיח, יצחק

בן אליהו ושרה. נולד ביום כ' באדר תש"י (9.3.1950) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי "שבי-ציון" וסיים לימודיו במגמת החשמל בבית-הספר התיכון המקצועי "אורט" בחולון. מגיל צעיר הייתה המוסיקה בראש מעייניו והוא הצטרף לחבר הנגנים של תזמורת הנוער ביפו כאיש אשר על התופים. מטבעו אהב להתבודד ובתוך כך היו מתרקמות אצלו נעימות מוסיקליות כי כל לבו היה נתון לשירים, לכתיבת תווים ולתיפוף. הוא גויס לצה"ל בפברואר 1968 והוצב לחיל-השריון. ביום ל' בשבט תש"ל (6.2.1970), נפל בגזרה הדרומית של תעלת סואץ, בהפגזת האויב. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. מפקדו כתב במכתב תנחומים להוריו: "את יצחק פגשתי עוד בהיותי סמ"פ של הפלוגה, לפני כשנה. הגעתי לפלוגה כשיצחק חייל פשוט אבל לוחם מצויין. הוא צד את עיני מיד והפכתי אותו למפקד זחל"ם, למרות שלא היה מפקד שעבר קורס מיוחד – – כשקיבלתי את הפיקוד על הפלוגה הענקתי לו את דרגת הטר"ש ולפני הירידה לקו היה משיח אחד הבודדים שקיבל המלצה מיוחדת לדרגת רב"ט. יצחק היה לוחם וחבר לדוגמה. הוא תמיד היא ראשון בכל דבר ולמרות מחלתו לא התאונן שקשה לו. תמיד היה משיח מי שעזר והיה לדוגמה אישית כלוחם. – – על יצחק משיח ידעו המפקדים שאפשר לסמוך בכל מאת האחוזים. תמיד היה יצחק זה שנבחר לבצע את התפקידים המיוחדים – – – הורים, לכם אבד בן יקר ואהוב, ולי, כמפקד, אבד לוחם וחבר מצויין ובעל שיעור קומה – לדוגמה! הוא נפל בעת שהיה על משמרתו בתצפית לעבר האויב – – ולרוע מזלו נפגעה העמדה והרסיסים פגעו בו. יצחק לא סבל כאבים ונפל במקום. היו חזקים".