משיח, יעקב
בן שבתאי ולאה. נולד ביום ז' בכסלו תש"ח (20.1.11947) בסופיה בירת בולגריה. בהיותו בן שנה עלתה כל המשפחה אתו לארץ. בילדותו היה חולה בדלקת-פרקים אך במרוץ הזמן הבריא כי הטבע, אשר בו בילה הרבה זמן, חישל את גופו. הוא היה חבר ב"הגנת הטבע" וגילה נטייות לחקר הטבע ואף לארכיאולוגיה. בשעות-הפנאי נתן את לבו לאיסוף דברי ארכיאולוגיה ומפני שהיה קרוב לצפרים עסק בפיחלוצם – ואלה נמצאים בעזבונו בביתו. אחרי סיימו את לימודיו בבית-הספר היסודי "הנגב" למד בכמה בתי-ספר תיכוניים ביפו. בנובמבר 1965 גויס לצה"ל. הוא רצה להתנדב לצנחנים כשאר חבריו. אבל הרופא התנגד לכך והוא הועבר לשריון. לאחר שעבר אימונים קשים החליט שרצונו ללמוד כיון שהתגייס לפני הזמן והפסיד שנה מלימודיו. אז ביקש מאת אמו שתמציא לו את המסמכים השונים, אשר על פיהם יהיה אפשר להוכיח כי עוד בראשית שירותו יכול היה להשתחרר מן הצבא. אולם הוא נשאר נאמן לשירות צה"ל כבחור אוהב מולדתו ובזמנו הפנוי התכונן לבחינות הבגרות. נאמן היה לעבודה ולא נשמעה מפיו אף תלונה באותם הימים. באחד הימים יצא לטיול בחיק-הטבע בצפון-הארץ לתצפיותיו הרגילות וכן רצה למצוא את קברו של שייך, שלפי המפה נמצא בקרבת גבול לבנון-סוריה. תוך כדי כך נפל בידי הסורים, עמד במבחנים קשים ובשבי הסורי נפטר; זה היה ביום כ"ד בתשרי תשכ"ז (8.10.1966). גופתו הוחזרה לארץ באמצעות "הצלב האדום" ביום י' בתמוז תשכ"ז (18.7.1967) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול.
