משולם, בן-חיל

בן שלום וכוכבה. נולד ביום כ"ז באדר ב' תשי"א (4.4.1951) בתל-אביב. הוא למד בישיבת "נחלת יהודה" שעל-יד כפר הנוער "שדה חמד", בראשון-לציון, שם סיים את לימודיו היסודיים ואת לימודיו התיכוניים. כשנתיים לפני נפילתו, זכה בפרס לאות הצטיינות בבחינה בעל-פה, בפני ראש הישיבה, בעשרה דפי גמרא שבמסכת קידושין (עם תוספות ופירוש רש"י). עדות להצטיינותו בלימודיו היו פרסי הספרים הרבים אשר קיבל מידי מוריו ומחנכיו. הוא היה תלמיד שקדן וחרוץ ולא ידע רגע של בטלה. תמיד ידע לנצל את זמנו הפנוי לעבודה מועילה ולהתעמקות בלימודיו. הוא אהב את מלאכת הסריגה ומלאכה זו שימשה לו תחביב לכל שעות הפנאי. חבריו נהנו מבילוי במחיצתו ואהבוהו כי הוא היה מסור להם ומוכן לעזור ולהטות שכם. הוא גויס לצה"ל בפברואר 1969 והוצב לחיל-השריון. אור ליום כ"ה בטבת תשל"א (21.1.1971), בעודו בשירות סידר, נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. במכתב תנחומים להורים השכולים ציין מפקדו כי בנם שירת ביחידתו במשך למעלה משישה חודשים והיה חייל מצטיין שמילא את כל התפקידים שהוטלו עליו ברצון ובאהבה.