בן ג'נט ונפתלי. נולד ביום ב' בחשוון תשל"ט (2.11.1978) ברמת השרון, אח צעיר לסיגל, זיוה, אלון וענת. יוני החל את לימודיו בבית-הספר היסודי 'קריית יערים', משם המשיך לחטיבת- הביניים 'נווה מגן'. כמחויבות אישית בעת לימודיו בחטיבה, התנדב לעזור בספרייה הציבורית, וקיבל תעודת הצטיינות על תרומתו. את לימודיו סיים בבית-הספר התיכון 'רוטברג', שם למד במגמת מכונאות רכב, תחום שאהב והצטיין בו. כבר מילדות ניכר יוני באהבתו למכוניות ואופנועים. כשבגר הביא לחצר הבית מכונית מקולקלת, השקיע בה ועבד עליה עד שתיקן אותה. יוני ניחן בחוש טכני מעולה, שאותו כיוון גם למוצרי חשמל. חבריו נעזרו בו לתיקון מכשירים כגון רדיוטייפ או וידאו, והוא תמיד הצליח בכך. גם את מערכת הסטריאו שבחדרו הרכיב בעצמו, מחלקים שקנה בכסף שהשתכר מעבודות מזדמנות, בשעות הפנאי, והמוסיקה שבקעה ממנה נשמעה בכל הרחוב. יוני שפע שמחת חיים, והיה בעל כשרון מיוחד להצחיק אנשים. בזכות תכונות אלה הקיפו אותו תמיד חברים וחברות רבים, בני כל הגילים. כותבת על כך אתי, קרובת המשפחה: "יוני, אתה חבר של כל העיר/ יוני, כל אחד אותך מכיר./ גבוה, יפה ומצחיק/ נקטפת, ואתה עוד צעיר./ אופנועים, טרקטורון, מכוניות ובחורות/ זה היה סדר העדיפויות,/ וכן, גם בחייך וגם במותך/ האופנוע היה חלק ממך." בחודש אוקטובר 1997, התגייס יוני לצה"ל. לאחר אימוני הטירונות הוצב בחיל-המודיעין כנהג יחידה בבסיס גלילות. מפקדיו ראו בו חייל אחראי, שביצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר, תוך הפגנת תושייה רבה. יוני סייע ותרם מזמנו בכל עת במסירות אין קץ, והיה אהוד ומקובל על מפקדיו וחבריו כאחד. ביום י"א בטבת תשנ"ט (30.12.1998), נהרג יוני בתאונת-דרכים והוא בן עשרים. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי קריית שאול. הותיר אחריו הורים, שלוש אחיות ואח. מפקד היחידה, סגן-אלוף שמואל, כותב: "יוני שירת ביחידתנו כשנה. מתקשים אנו להאמין שלא נוכל לצחוק עימו יותר, לראותו כל בוקר, מגיע עם חיוך לבסיס ומיד מסדר את הכל. יוני היה אהוב על כולנו ותמיד השרה על כולם אווירה של רוגע, אשר הובילה אותנו למחשבה שהכל יהיה בסדר." מתוך דברים שנשאה אחותו, ענת, ביום השנה למותו: "הימים עוברים, חלפה לה שנה, אך לנו הזמן עצר מלכת ביום שאיבדנו אותך. נשאר צער וכאב עמוק, עם חור גדול בלב, ובמוח מתרוצצות מחשבות וחרטות על דברים שלא הספקנו לעשות או לתת לך. למה זה קרה? למה אי אפשר לעצום עיניים, להתעורר ולהבין שזה סתם סיוט רע? אין את מי לשאול, וממי לקבל תשובה, רק לדבר אליך בלחישה ולהגיד שאוהבים, מתגעגעים ורוצים אותך כל כך בחזרה." לזיכרו של יוני הקימה המשפחה אתר אינטרנט שכתובתו: http://www.geocities.com/yoni_moshe.
