משה, אמנון

בן חטון ויצחק, נולד ביום כ"ד באייר תשכ"ב (28.5.1962) בירושלים. בילדותו עברו הוריו לגור במושב עגור, שבהרי יהודה. אמנון למד בבית-הספר הממלכתי דתי בשריגים, וסיים את בית-הספר בהצטיינות. אמנון היה חביב על מוריו ועל חבריו. הוא ביקש להשתלם במקצוע החשמל והמשיך ללמוד בבית-הספר "פירסט" בבית-שמש, שבו שולבו לימודים מקצועיים עם הכנה לתעודת בגרות והתבלט כתלמיד חרוץ. לא הייתה תחבורה ציבורית בין המושב שבו התגורר ובין בית-שמש, ובעקשנות רבה התמיד אמנון לבקר בבית-הספר כשהוא נעזר ברכב מקרי שאסף אותו. הוא חרוץ היה בלימודיו, ועל-אף הקשיים שעמדו בדרכו סיים את בית-הספר בהצלחה. אמנון אהב מוסיקה שקטה, בעיקר את שלום חנוך, טבע וספורט. הוא הרבה לרכוב על סוסים במרחבים שסביב מושבו, שיחק כדורגל וכדורסל, ובשעות הפנאי שלו עזר במשק משפחתו. הוא גם טיפח גינה סביב ביתו. לפני שהתגייס לצה"ל הביע אמנון משאלה לשרת בחטיבת גבעתי, שבה שירתו רבים מידידיו, קרוביו, ואף אחיו. לפני שגויס הוא הוזמן למבדק טיס, אך בסופו של דבר הוצב בחטיבת גולני, ביום 23.11.1980. הוא עבר את אימוני הטירונות, ועל אף הקשיים שהיו לו בטירונות לא התלונן. משפחתו הקרובה ביותר ידעה אך מעט על תנאי שירותו. הוא גם לא סיפר להם, כשנשלח לקורס מ"כים. את קורס הטירונות ואת קורס המ"כים סיים אמנון כחניך מצטיין, וביום 28.1.1982 עלה לדרגת רב"ט. הוא הוצב לשרת כמדריך בבית-הספר למ"כים בדרגת סמל. כשפרצה מלחמת שלום הגליל, הועבר אמנון ליחידה מבצעית. הוא פיקד על צוות בנגמ"ש. בראשית יוני 1982 הועברה יחידת הנגמ"שים שבה שירת לבסיס, לצורך טיפול והכשרה להמשך פעילות מבצעית. ביום י"ז בתמוז תשמ"ב (8.7.1982), בשעה שהיה עסוק בניקוי הנגמ"ש שלו, התפוצץ מטען נפץ בנגמ"ש ושני חיילים נהרגו. ביניהם היה אמנון. שישה חיילים נוספים נפצעו בתאונה זו. מפקדיו ציינו אותו לאחר מותו: "הוא היה חיל שקט, צנוע, פעל בצורה נבונה, היה חרוץ וממושמע". אחרי נופלו, הועלה אמנון לדרגת סמ"ר. אמנון הובא למנוחות בהר הרצל בירושלים. הוא השאיר אחריו הורים, חמישה אחים ושתי אחיות. בן 20 שנים הוא היה בנופלו