משה, אייל (שלמה)
בן שרה ויעיש. נולד ביום ט"ו באב תשכ"ט (30.7.1969) בקרית ים. כאן למד בבית-הספר היסודי 'סיני'. אחרי-כן המשיך ללמוד בבית-הספר התיכון 'מכינת בני עקיבא' בגבעת שמואל. לאחר שלוש שנים עבר ללמוד בבית-הספר הטכני של חיל-האוויר במגמת אלקטרוניקה ומחשבים, המשיך בלימודיו בטכני עוד שנתיים במסגרת העתודה הטכנולוגית וסיימם כהנדסאי. אייל גילה עניין בתחומים רבים ותחביביו היו מגוונים – הוא אהב את הים, התעניין באופנועים, והרכיב דגמי מטוסים, אופנועים ואניות. הוא גילה עניין רב בצילום היטיב לצייר וציוריו עיטרו את קירות חדרו, ואף החל בלימודי פריטה על גיטרה. הוא הרבה לצחוק ולהתבדח והיה אהוב על ידידיו הרבים. אייל לא הורשה להגשים את חלומו לקנות אופנוע, אך זכה לרכוש מכונית משלו. הוא היה בן מסור למשפחתו ונחלץ לעזרה בכל עת. בחופשותיו עזר לאמו בקניות, בבישול ובניקיון. בשלהי מאי 1989 גויס אייל לשירות חובה בצה"ל. בתום הטירונות הוצב לשרת כטכנאי אלקטרוניקה בחיל האוויר. כבוגר העתודה הטכנולוגית התנדב לשירות הקבע. להערכת מפקדו המצויה בתיקו האישי, היה רציני ואחראי, ביצע את עבודתו היטב, והיה אהוב ומקובל על חבריו. ביום י"ד בניסן תשנ"ג (5.4.1993) ערב פסח, בהיותו בחופשת שחרור, נפל אייל בעת שירותו והובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית שבבית-העלמין בצור שלום. הותיר אחריו הורים, חמש אחיות ואח – נאוה, יורם, אהובה, אורלי, אסנת ואודליה. שנה לאחר מותו נפטר אביו משברון לב. אייל קיבל תעודת הוקרה וכבוד על שירותו בקבע. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אייל, מטובי אנשינו, היה אהוד על כל חבריו בבסיס הן בשל היותו טכנאי ואיש מקצוע מצטיין והן בשל היותו חבר. גם מכישוריו האחרים נהנינו, שכן אייל עיצב וקישט ותרם רבות מבחינה חברתית במקום עבודתו".
