משגב (האופטמן), חיים
בן דויד ומינה. נולד ביום י"ט באדר תש"ז (11.3.1947) בקרית-ביאליק. את לימודיו היסודיים סיים בבית-ספר ע"ש ביאליק אשר בקרית-ביאליק ולאחר-מכן היה מדריך "קן" "השומר הצעיר" בקרית-חיים. את לימודיו התיכוניים למד בבית-הספר "בסמ"ת" שבחיפה. היה בן הבולטים מחברי הגרעין של "השומר הצעיר" התיישב בקיבוץ להב ונשלח על-ידי התנועה להדריך ב"קן" "השומר הצעיר" בבאר-שבע. בן נאמן היה ומסור להוריו באופן בלתי-רגיל. ביולי 1965 גויס לצה"ל. חיים היה באותו גדוד מראשית דרכו בשירות. אימוניו בים ובצניחות בנגב חישלוהו והוא נעשה מוכן ומזומן לכל משימה. עם הגדוד פרץ לירושלים ועבר בשלום את כל דרך-הדמים של החטיבה עד לשחרור הבירה. לאחר שחרורו מהצבא נקרא לשירות-מילואים והשתתף בפעולות שונות – בין השאר בפעולת סמוע. במלחמת ששת הימים לחם בחטיבתו של תת-אלוף מרדכי גור בשחרורה של ירושלים. חבריו ידעו כי אין הוא שש לקראת הצבא וכי לגביו העיקר הוא שיבוא השלום, אשר האמין בו כל כך – ומכאן שכל מה שהוטל עליו בשירות הצבאי היה מבצע בשלמות. לאחר שחרור ירושלים הוטס גדודו לגולן ושם השתתף בקרב שהביא לידי שחרורו. ביום ח' באדר תשכ"ט (26.2.1969) בעת שהיה בשמירה על הגבולות, נתקל בחוליית מחבלים ומתנכלים ובקרב עמהם מצא את מותו במארב בבקעת-הירדן. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. חבריו דיברו עליו כעל מי שתמיד רץ בראשם קדימה, שפעל והפעיל – ובלי טענות וטרוניות, כאחד האומר לעזור לזולתו ונהנה אגב-כך ממעשה טוב זה. הוא תמיד חשב על הזולת. חיים ידוע היה כאדם וכיהודי שהגשים את התקוות שהוריו תלו בו: הוא קיים מצוות כיבוד אב ואם והיה נוהג מתוך טוב-לב ודעה צלולה. אהוב היה על כל יודעיו כי רוחב-לבו וההומור ששכן בו – היו כובשים את כל הסובבים אותו. היה בו מן העליזות וגם מן הרצינות. בזמן הלוויתו ציין מפקדו כי חיים בלט מכל חבריו בצניעותו ובאומץ-לבו וגם בחברותו – וכל הפלוגה ראתה בו דוגמא וסמל. ב"שלושים" לנפלו הוסר בידי האם הלוט מעל הגלעד שהוקם לזכרו בקיבוץ להב. חוברת בשם "חיים" הוצאה לאור על-ידי קיבוץ "השומר הצעיר" – להב. עוד חוברת אחת יצאה לזכרו ביום-השנה השני לנפלו.
