מרק, חיים (ויוו)
בן ג'נט ולוציאן. נולד ביום כ"ד כסלו תשל"א (22.12.1970) בעפולה. הוא למד בבית-הספר היסודי 'אלון יזרעאל' והמשיך את לימודיו בתיכון 'אורט' במגמה מיכנית. הוא לא הצטיין במיוחד בלימודיו, אך היה אהוד ואהוב על כולם. בשכבת י"א בבית-ספרו קיבל את התואר 'מלך הכיתה', המבוקש ביותר, בשל יופיו וחוסנו הגופני. היה מעורה בחיי העיר והחברה וחבריו הרבים בילו שעות רבות בביתו ובחדרו. פעילותו החברתית החלה משעות הצהריים המוקדמות לאחר הלימודים, עד לשעות הערב המאוחרות, אם במוזיקה, סרטים וספורט ואם במסיבות בבתי חברים. הוא השתייך לתנועת הצופים תקופה קצרה, שיחק כדורסל, ומעולם לא ויתר על דיג, שהיה כל עולמו. חיים עסק בהרמת משקולות ובפיתוח הגוף בעזרת מכשירים. הוא אהב מאוד-מאוד את החיים, אהב חברים, ואהב הרבה בילויים. הוא נהג לנצל כל רגע בחייו. טרם גיוסו פגש את חברתו נטלי, וחלומות מטורפים ויפים נרקמו ביניהם. בשלהי יולי 1989 גויס חיים לצה"ל ולאחר תקופת הטירונות עבר קורס והוסמך כמכונאי טנקים. את שירותו עשה בחיל השריון ברמת הגולן. הוא היה חייל לוחם ואיש מקצוע מהטובים בחיל, בעל מוטיבציה שאינה יודעת גבולות, בעל רצון לעזור ולהשקיע. בערב ראש השנה העניק לו מפקדו 'שי לחייל המצטיין', על היותו מופת ודוגמה, בתיפקוד ובעשייה, ועל תרומתו לשמירת הכוננות בפלוגה. ביום י"ד בחשוון תשנ"א (2.11.1990) נפל בעת מילוי תפקידו. בעת תיקון המערכת ההידראולית, במסגרת טיפול שבועי בטנק, ניתק הסדן ומחצו. חיים הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בעפולה. השאיר אחריו הורים, ושני אחים – אילן ומאיר. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל. מדברי מפקדו: "חיים היה חבר וידיד אהוב בקרב חיילי ומפקדי היחידה. הוא בלט ביכולתו האישית הגבוהה, ידיו תמיד היו בעשייה. דמותו תשמש מופת לכולנו, ודוגמה אישית לעוסקים במלאכה…" ארגון הסטודנטים היהודים ברומא נטע עץ לזכרו.
