מרקמן, אבי
בן שמואל ורבקה. נולד ביום י"ב באדר תש"י (1.3.1950) ברמת-מרפא ברמת-גן. ימי ילדותו ונעוריו עברו עליו בבית-הוריו, שעמד על גבעה מוקפת גינה מטופחת. הוא למד בבית-הספר היסודי "אורה" שברמת-גן ומחנכיו וחבריו אהבוהו וכיבדוהו, שכן היה נער ממושמע, אחראי ונעים הליכות. אחרי שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי נתקבל לבית-הספר התיכון מקצועי ע"ש קריניצי ואף שם התבלט בתכונותיו התרומיות. אבי אהב לקרוא ספרים בתחומים שונים ולטפל בחי ובצומח והשאיר אחריו מיותמים עשרות ספרים ואוסף קטן של מאובנים. הוא היה פעיל באגודת הספורט "הכוח" רמת-גן והשתתף במפגני ספורט וכאשר לא השתתף בפועל במשחקים ובתחרויות נהג לעזור לחבריו ולעודדם. הוא היה בן מסור להוריו וקשור לבני משפחתו. במיוחד נקשר אל בני אחיו הבכור ועזר בגידולם. את זמנו הפנוי המועט בילה בפגישות עם חברים, האזנה למוסיקה, פריטה על גיטרה, הקלטת שירים על טייפ ו"בליעת" ספרים ללא-מספר. אבי גויס לצה"ל בפברואר 1968 והתנדב לשרת בחטיבת "גולני". על שאלת אמו השיב: "אמא, אם אני לא אתנדב – מי כן?" בחטיבה עבר קורסים שונים והוענקה לו דרגת רב"ט. אחרי כן צורף ליחידת החבלנים ובעבודתה הרצופה סכנות הצטיין בשקט נפשי וביעילות שביצע כל משימה שהוטלה עליו. הוא רצה לשרת את עמו ואת ארצו ככל יכולתו. ביום שני, י"ח באלול תשכ"ט (1.9.1969), בשעות לפנה"צ נפל רב"ט אבי, בעמדו בראש אנשיו, בקרב נגד מחבלים בתל-פארס ברמת-הגולן. השאיר אחריו הורים ברמת-גן ומשפחת אחיו באילת. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. בין מכתבי התנחומים שקיבלו הוריו על אסונם נתקבל מכתב ממפקדו הישיר רב-סרן דוד שכתב: "אבי שירת תחת פיקודי כמ"כ בגדוד וביצע את תפקידו בנאמנות, ביושר ובמסירות. הוא היה אהוב על חייליו-מפקודו, ועל מפקדיו וזכה להערכת כולם. אבי ז"ל קיבל עליו כל אחריות והיה מבין ההולכים ראשונה, וכך נפל כשהוא עומד בראש חייליו. מותו הוא אבדה קשה לכולנו. גדוד הבוקעים הראשון מרכין דגלו". הוריו הנציחו את שמו בבית "יד-לבנים" ברמת-גן וכן בחדר הקריאה שהוקם לזכר הבוגרים שנפלו במערכות ישראל בבית-הספר "אורה" שלמד בו.
