מרקל, יוסף
בן רגינה ואריה. נולד בשנת 1913 בעיר לבוב שבפולין. בעירו למד בבית-ספר עברי וספג אווירה ציונית חמה. הוא השתייך לתנועת "החלוץ" בפולין. בשנת 1934 עלה לארץ-ישראל עם אשתו ובתו הפעוטה והשתקע בירושלים. יוסף למד במהירות את מקצוע סיתות האבנים, היה מחלוצי האבן היהודים ופעיל רבות באגודת הסתתים. הוא הצטרף למפלגת "פועלי ציון שמאל" והיה פעיל בשורותיה. בפרוץ מאורעות הדמים תרצ"ו-תרצ"ט, נענה יוסף לקריאת המוסדות הלאומיים והתגייס לחיל הנוטרים. הוא התנדב לשרת במקומות המסוכנים ביותר, בין היתר בשמירה על משאבת המים בדרך לירושלים. יוסף הצליח להדק את הקשרים בין הנוטרים היהודים והערבים. היה חבר פעיל בוועד הארצי של הנוטרים ומזכיר אגודת השוטרים המוספים בירושלים. יוסף הרבה לקרוא ספרות עברית ויהודית. בעיקר כתבי שלום עליכם, האזין למוסיקה קלאסית, הרבה לפסל באבן, אך תחביבו העיקרי היה גידול דגי נוי וציפורי שיר. בעת שירותו בירושלים הרבה לטייל עם משפחתו בסביבות העיר. לאחר זמן התגייס למשטרת תל-אביב והועלה לדרגת קורפורל (רב-טוראי). ביום ב' בתמוז תש"ז (19.6.1947), נפל קורפורל יוסף על משמרתו בעת מרדף אחרי פושע ערבי נמלט. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנחלת-יצחק. השאיר אשה, בת ובן בארץ ומשפחה בחו"ל שנספתה בשואה