מרקו, גד

גד, בן מרקו וטובה, נולד ברומניה ביום י"א בטבת תש"ז (3.1.1947). הוא עלה לארץ עם בני משפחתו בשנת 1952 ולמד בבית-הספר היסודי "אחד העם" ובבית-הספר המקצועי "עמל" בחדרה. חמש שנים היה גד פעיל בתנועת "הצופים", תחילה כחניך ואחרי-כן כמדריך קבוצות נוער. הוא היה פעיל ומרצני, נודע כספורטאי חובב, שאהבתו הגדולה הייתה הים. בקיץ ובחורף הקדיש שעות ארוכות לשחייה בים והתמחה בדיג תת-ימי. כמו-כן אהב מאוד משחקי טניס וכדורגל. גד היה צעיר חברותי ואהוב על חבריו וידידיו הרבים. הוא ניחן בנפש רגישה, אהב מאוד שירה וספרות יפה, ואף שלח ידו בכתיבת שירים. כל ימיו היה קשור מאוד למשפחתו, בעיקר להוריו, וסייע להם ככל שיכול. גד גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1965 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס מקצועיים שונים, לרבות קורס מ"כים והיה נהג, תותחן ומפקד טנק מעולה, ששלט היטב בסוגי כלים שונים. ביחידתו הצטיין גד כחייל שקט, צנוע ואהוד על חבריו. בחוות הדעת עליו ציינו מפקדיו כי מילא את כל תפקידיו בהצטיינות, בדייקנות ובמסירות, תמיד סייע ברצון לחבריו, ומעולם לא התלונן על קשיים באימונים ובפעילות המבצעית. כשפרצה מלחמת ששת הימים היה אמור להשתחרר, אך לא רצה לעמוד מנגד והמשיך בשירות. במלחמה היה מפקד טנק באוגדה שלחמה בגזרה הדרומית בסיני. במהלך הקרבות נפגע הטנק שלו, והוא החליף טנק והמשיך להילחם עד שנסתיימו הקרבות. אחרי המלחמה נענה לבקשת מפקדיו, התנדב לשירות קבע ושירת עוד שנה ביחידה קרבית של חיל השריון. אחרי שחרורו מהשירות הסדיר החל גד לעבוד ככרסם מתכת, הוא המקצוע שלמד בעודו נער. הוא עבד כאזרח עובד צה"ל, הצטיין בעבודתו וזכה להערכה רבה מצד הממונים עליו ולאהדת עמיתיו. הוא אף שיכנע את אחיו לבוא ולעבוד עמו באותו מקום. בשנת 1972 נשא לאישה את חברתו זמירה ויחד הקימו בית נעים ומכניס אורחים, שכל ידידיהם אהבו להתארח בו. במלחמת יום-הכיפורים לחם גד כתותחן בטנק בקרבות ברמת הגולן. הוא השתתף גם בקרבות הבלימה וגם בקרבות הפריצה נגד הסורים. ביום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973) נפגע ונהרג מפגיעה ישירה בטנק שלו, במהלך הקרב ליד תל מסחרה ברמת הגולן. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. השאיר אחריו אישה בהריון והורים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. כחמישה חודשים אחר-כך נולד בנו, ונקרא על שמו – תומר-גד. בני משפחתו קבעו לזכרו לוח זיכרון בבית-כנסת בחדרה.