מרקוביץ, יוסף

בן רבקה ואברהם, נולד ביום ח' באייר תרצ"א (25.5.1931) בעיר פיאטרה-ניאמץ, רומניה. עד הכיבוש הגרמני והשואה, הספיק לסיים 4 כיתות בית-ספר יסודי ואז נפרד מעל הוריו, טולטל למחנות-עבודה שונים ועונה, אך החזיק מעמד ונשאר בחיים. במחנות-העבודה למד מכונאות. עם השחרור נמצא במחנה- עקורים בגרמניה. בתחילת מלחמת-העצמאות עלה לארץ באונייה "כובשי הים", שהגיעה בשנת 1948 והתגייס מיד למערכה. הוא ראה את עצמו כחלוץ המשפחה הסולל לה את הדרך לארץ-ישראל. להוריו, שחיכו ברומניה לעלייתם כתב: "אני לוחם בעד שחרור כל העם ומקווה שננצח. ואז ניפגש כולנו בארץ אבותינו". יוסף נלחם במרחבי הנגב ונפל ביום ה' בטבת תש"ט (6.1.1949) ברפיח, בהתמוטט המקלט שבו ישן. נקבר בניר עם. הוריו הגיעו לארץ אחרי מותו. ביום כ"א בכסלו תשי"א (30.11.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.