מרכוס, גרשון

בן ברוך. נולד בה' בתמוז תר"ץ (21.6.1920) בסטגרס שבגרמניה. בשנת 1937 עלה לארץ-ישראל כחבר תנועת "הבונים". בארץ נכנס ללמוד בטכניון שבחיפה ובעיר זו הצטרף לתנועת "הבחרות הסוציאליסטית". בשנת 1938 הצטרף לקבוצת "הבחרות" לימים קיבוץ גליל ים. תוך זמן קצר מצא את מקומו בעבודה, אך הוא נמשך לים והשתלם ב"הפועל" במקצועות ים שונים, תחילה כספורט בלבד אך אחר כך כעיסוק עיקרי וכתוכן חיים. ב-22.8.1930 נזדמן לחוף הים בתל-אביב והבחין באניה עולה על שרטון וכששמע את קריאות הנוסעים וראה נשים וטף קופצים הימה, חש מיד לעזרתם. היה זו אניית המעפילים "פאריטה". ביוני 1943 התגייס לצי המלכותי הבריטי. הוא ראה בכך המשך לפעילותו הבטחונית רבת השנים ונשא נפשו להזדמנות שתינתן לו בהצלת יהודים מן הגולה. היה מסור לתפקידו ללא שיעור וכחייל שש לקראת הסכנה, לא פעם התלוצץ: "לא יפול בגורלי למות במיטה". תקופת מה שירת בנמל חיפה ואחר כך החל לעבוד כמכונאי באונייה "לילי" שהיתה משייטת בין חופי הים התיכון. בנסיעתה האחרונה העבירה האונייה כמה עשרות פליטים מיהודי בולגריה שנקלעו לתורכיה, לאי קפריסין. כשהפליגה האונייה בדרכה חזרה מקפריסין לארץ-ישראל פגעה בה צוללת אויב שפתחה עליה באש. האונייה טבעה, וגרשון היה בין המלחים שהצליחו לעלות בסירות ההצלה. אבל הסירות היו סדוקות ונקובות רסיסים, אי אפשר היה להתקדם בהן. בזה אחר זה ניסו הניצולים לשחות לחוף ולא חזרו. ביום השלישי לטביעה נשארו בסירות רק 3 מלחים וגרשון ביניהם. גרשון ניסה לשחות פעם נוספת אך כוחותיו לא עמדו לו, הוא נפל למים ונעלם מעיני חבריו. כעבור שעה גילה מטוס את הסירה והזעיק אליה אונייה בריטית ומפי שני הניצולים נודעו פרטי האסון. יום מותו נקבע לכ"ד באב תש"ג (25.8.1943). קיבוץ גליל ים הוציא לאור חוברת לזכרו ובה דברי חברים על דמותו. החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.