מרימצ’יק, עזריה (ג’ימי)

בן שרה ושלמה, נולד ביום י"ג בטבת תרפ"ח (6.1.1928) בתל-אביב. סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "תל-נורדוי" ומשם עבר לבית-הספר "תיכון חדש". בהיותו תלמיד הכיתה השמינית עזב את הלימודים ורצה להתגייס לבריגדה היהודית, אלא שלפי דרישת תנועתו, "המחנות העולים", חזר והצטרף להכשרה המגויסת, שהיה חבר בה עד ששוחרר בגלל מחלה, כדי שיוכל להמשיך בהשתלמות. מטרת חייו היתה הציור ובמקצוע זה רצה לעלות ולהתעלות ולזכות במעמד מוכר בקהל האמנים. בחוזרו מן ההכשרה עסק הרבה במלאכת-יד, בציור על-גבי זכוכית ועץ, בציור כדים וכד'. בחודש יולי 1947 נתקבל לבית-הספר "בצלאל- החדש" בירושלים במחלקה לגרפיקה שימושית. כדי לפרנס את עצמו שירת באותה תקופה ביחידת הנוטרים בהר-הצופים. עם פרוץ מלחמת-העצמאות צורף לחי"ש ירושלים והיה מפקד שכונת "שמעון הצדיק", הגובלת בשייח'-ג'ראח. עזריה פיקד על מחלקה בפשיטות לשכונת-מרצחים זו וכן עמד מול התקפה על שיירת-לילה להרטוב. בחודש אפריל 1948, לאחר שסיים קורס מפקדי מחלקות, השתתף עם יחידות הפלמ"ח בפריצה לקטמון ואחר-כך פיקד על מחלקה נבחרת בשעת פריצת הדרך לתלפיות. שלוש פעמים פרץ לרמת רחל, שנכבשה על-ידי הערבים וגם השתתף בפעולות נועזות ליישור הקווים במוצררה. עזריה נפל ביום ו' בתמוז תש"ח (13.7.1948) במעלה החמישה מפגיעת פגז. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית ענבים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן ראשון (סגן).