מרזוק, אברהם (אבי)
בן איזיס ויוסף, נולד ביום י"א בטבת תשכ"ג (7.1.1963) באשדוד. אבי למד בבית-הספר היסודי "גאולים" באשדוד, וסיים את חוק לימודיו בפנימייה הצבאית שליד בית-הספר התיכון "הריאלי" בחיפה. הוא היה עלם גבה-קומה ויפה-תואר. חבריו לספסל הלימודים חיבבוהו ביותר ואמרו עליו: "הוא יהיה הקצין הראשון מפלוגתנו". אבי היה תמיד עליז, ובדרכו השקטה הרגיע את כל הסובבים אותו. אברהם גויס לצה"ל במחצית אוקטובר 1981, והתנדב לחיל-השריון. בפלוגתו הוא שימש כטען-קשר בטנק המפקד. היו לו, לאבי, "ידי זהב" והיה איש ה"כל-בו" של הפלוגה. כל מכשיר שהתקלקל תוקן על ידו, וכל תקלה סודרה באופן הטוב ביותר. בהיותו בקורס מפקדי טנקים, פרצה מלחמת שלום הגליל. אבי נשלח ליחידתו, ויחד איתה עלה ללבנון ונטל חלק בקרבות. ביום ג' בתמוז תשמ"ב (24.6.1982), נפל רב-טוראי אברהם בקרב בלבנון במלחמת שלום הגליל והובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי באשדוד. לאחר נופלו, הועלה אבי לדרגת סמל. הוא השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות. במכתב התנחומים למשפחה השכולה, כתב שר הביטחון: "אברהם התבלט בנכונותו לעזור לחבר בכל תחום. התייחסותו למשימות הייתה רצינית ביותר" ואילו מפקדו ציין כי אבי "השתתף במערכה, תוך גילוי רוח לחימה והקרבה והיה אהוד מאוד על חבריו ומפקדיו". משפחתו הוציאה לאור לזכרו חוברת זיכרון, ובה תולדות חייו ותיאור דמותו ודרכו