מרדכי, יחזקאל
בן כזאלה ושמעון. יחזקאל נולד ביום חמישי י"ב בטבת תרצ"א (1.1.1931) בעיר עמדיה אשר בכורדיסטן העיראקית. בהיותו ילד נפטרו הוריו, ויחזקאל היה סמוך על שולחנם של אחיו ואחותו. בגיל צעיר עזב את העיר עמדיה והגיע לבגדד עיר הבירה. בשל היותו יתום, פעל ועשה הכול על פי הגיונו והאינטואיציה האישית. יחזקאל למד קריאה וכתיבה של השפה הערבית בכוחות עצמו. בבגדד עבד כמלצר ותוך זמן קצר התמנה לראש המלצרים של המלך. יחזקאל התלווה אל המלך בכל נסיעותיו במדינה ומחוצה לה. כאשר הגיע המועד וחייב היה להתגייס לצבא העיראקי, העדיף לעזוב את הכול מאחוריו. יחזקאל עלה לארץ בשנת 1949 דרך פרס בעלייה בלתי לגאלית. בהגיעו לארץ התגייס יחזקאל לצה"ל. כשהשתחרר מצה"ל, התגייס יחזקאל למשמר הגבול. ליחזקאל היה קשר חם ומיוחד עם בני משפחתו. הוא היה ידוע כאדם עדין נפש, נעים הליכות ויפה תואר. בת צחוק קסומה הייתה על פניו. מכריו ומוקיריו מספרים כי אהב מאוד אנשים והעריך מאוד את המין האנושי. יחזקאל האמין כי כל בני האדם נולדו שווים, ותמיד תמך בזולת וסייע לו. יחזקאל היה אדם משכיל, שהכיר בערך הלימוד וההשכלה, לכן דחף ודרבן בני נוער שהכיר ללמוד בישיבות ובמוסדות להשכלה גבוהה. שוטר יחזקאל נפל על משמרתו ביום כ"ט בתמוז תשי"ז (28.7.1957) בעת מילוי תפקידו בג'אבל נקר, בהגנו על יישובי פרוזדור ירושלים. צרור יריות פילח את חזהו ואת בטנו. בעודו שותת דם בדרך לבית החולים, לפני שנפח את נשמתו, הספיק יחזקאל לומר למפקדו שלוש מילים: "אני רוצה לחיות". יחזקאל היה בן עשרים ושש בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, ירושלים.
