מרדכי, יוסף (יוז’י)

בן אנה ומשה. נולד בט"ו בשבט תרע"ח (28.1.1918) בעיר וידין שבבולגריה. בעירו למד בבית-הספר היסודי העברי ואחר-כך סיים בהצטיינות את לימודיו בבית-הספר התיכון. לימים עברה המשפחה לסופיה הבירה ויוסף למד שם, במשך שנתיים, משפטים באוניברסיטה. בעודו בבית-הספר היסודי היה פעיל באגודת "מכבי" ואחר הצטרף לתנועת הנוער בית"ר ובה שימש גם כמדריך. בשורות ארגונים אלה עסק בספורט, בעיקר כדורעף, יצא לטיולים ולמחנות קיץ ורכש חברים רבים. בדצמבר 1938 עלה לארץ-ישראל בקבוצת פעילים מבית"ר שהתארגנה בבולגריה. בארץ התגייס מייד לפלוגת העבודה של בית"ר בנתניה וכעבור זמן הצטרף לארגון הצבאי הלאומי. לאחר הפילוג שחל בארגון בקיץ 1940 היה מחברי "הארגון הצבאי הלאומי בישראל", בפיקודו של אברהם שטרן (יאיר) ששינה אחר-כך את שמו ל"לוחמי חרות ישראל" (לח"י). הוא נעצר עם אשתו, אף היא חברת המחתרת, כמה פעמים ובהיותו בכלא חלה במחלת הטיפוס. בבית החולים של בית הסוהר המרכזי בירושלים, שאליו הועבר, לא קיבל את הטיפול הנאות ושם מצא את מותו בי"ב בסיוון תש"ג (15.6.1943). הוא הובא לקבורות בבית העלמין שעל הר הזיתים. הניח אשה, הורים ואחות.