מרדכי, גורן

בן מרים וחיים. נולד ביום ד' בתמוז תשכ"ז (12.7.1967) בנבטים. גורן נולד בתקופת מלחמת ששת-הימים, ושמו ניתן לו כהוקרה לרב גורן, הרב הראשי לצה"ל אשר בישר בתקיעת השופר על שחרור הכותל המערבי. הוא למד בבית-הספר היסודי 'עומרים' ביישוב עומר. אחרי-כן למד שנה אחת בפנימיית 'כרמית' בירושלים. כשהיה בכיתה י', עבר ללמוד בבית-הספר התיכון הטכני של חיל האוויר בבאר-שבע. גורן היה חביב על מוריו ורכש את אמונם. לא פעם היו מדריכיו נעזרים בעצותיו. הוא התבלט בארגון חיי החברה בבית-הספר. בחופשות הקיץ עבד כמדריך בקייטנת הנוער במושב נבטים. הוא היה חובב ספורט ושיחק כדורסל וכדורעף. תחביביו הנוספים היו ריקודי-עם וצפייה בסרטי קולנוע. גורן, גבוה ושחרחר, נאה ובעל חיוך מבויש, היה אדם שרבים שאפו להיות בקרבתו ולהימנות עם חבריו. כשסיים את לימודיו התיכוניים במגמת מכונאות תעופה, הוצע לו להמשיך בלימודי העתודה הטכנולוגית, דבר הכרוך בהתנדבות לשירות בצבא הקבע. הוא התלבט משום שהיה קשור למשק החקלאי של הוריו וראה בו את עתידו. לבסוף החליט להצטרף ללימודים במסגרת העתודה, אך התכוון לחזור למשק הוריו לאחר מילוי התחייבויותיו למערכת הביטחון. הוא גויס לצה"ל באמצע מרס 1986 והוצב ליחידת חיל האוויר בתפקיד מכונאי מסוקים. במהלך שירותו השתלם בקורסים מקצועיים נוספים. בחודש מרס 1989 התנדב לשירות בצבא הקבע. אחרי-כן סיים בהצלחה קורס מכונאים מוטסים. גורן היה גאה בכנפי המכונאי המוטס שהוצמדו לדש בגדו. תיקו האישי מלא בדברי שבח והערכה של מפקדיו: "חייל מקצועי ומסור מאין כמוהו". "מבצע את תפקידו ברמה גבוהה". ומספר חברו ליחידה, יוסי: "גורן היה דמות חביבה ובולטת בטייסת. הוא אהב את כולם והכול אהבו אותו". גורן השתדל שלא להדאיג את הוריו, ולא הרבה לספר להם על מעשיו בטייסת. על יציאתו לקורס צניחה נודע להם רק לאחר שסיימו וקיבל את כנפי הצניחה. בחופשותיו חש מחויבות רבה לעזור בעבודת המשק. בבקרים השתתף בקטיף הפרחים ובערבים – במיונם. בזמנו הפנוי טיפח את גינת הבית וראה ברכה בעמלו. ביום כ"ח בניסן תש"ן (22.4.1990) נפל גורן בעת מילוי תפקידו, באסון התנגשות שני מסוקים באזור בקעת הירדן, והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בבאר שבע. השאיר אחריו הורים, שני אחים – רוני וירון ושתי אחיות – דרורה ורויטל. הוא הועלה לדרגת רב-סמל לאחר מותו. בדברי הספד אמר מפקדו: "במבט ראשוני גילינו כולנו בחור גבוה, חסון, בעל חיוך מבויש. כבר בראשית צעדיך בלטת בתכונותיך הרבות, ולא היה לכולנו ספק כי אלה יובילו אותך לשמש אחד מעמודי התווך של האגף והטייסת. התברכת בתעוזה ובאצילות נפש. שימשת דוגמה ומופת. קרן האור שהקרנת סביבך הגיעה עד למרחוק". ארגון הסטודנטים היהודיים ברומא נטע לזכרו עץ ביערות הקרן הקיימת.