מרדו, נסים
בן עזרא ואסתר. נולד בשנת תש"י (1950) בבגדד. עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1951. הוא למד בבית-הספר היסודי 'קרית-עמל' שבקרית-טבעון וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון המקצועי 'נשר', במגמה של מכונאות ומסגרות. בן חצי-שנה היה נסים, כשעלה ארצה עם הוריו. המשפחה ישבה במעברת קרית-עמל, ועל-אף תנאי-החיים הקשים שבמקום היה חינוכו של נסים מושתת על ערכים של הגינות וטוהר, ובעיקר על ערכה של המשפחה בחיי האדם. את גן-הילדים עשה במעברה. לקראת תחילת הלימודים בכיתה א' עקרה המשפחה לשיכון בקרית-טבעון. בבית-הספר היסודי היה שקדן וחרוץ ונטל חלק פעיל בחיי החברה בבית-הספר ובתנועת 'הנוער העובד והלומד' שבמקום. את לימודיו ב'תיכון' סיים בהצטיינות, בייחוד במקצוע השרטוט. נסים אהב גם ספורט והיה חבר בנבחרת הכדורסל של קבוצתו בקיבוץ משמר-דוד, שבו עשה קרוב לשלוש שנים. הוא היה פעיל גם בחוג לתיאטרון בקיבוצו ובקרית-טבעון, וכן היה חובב טבע וטיולים. אולם, יותר מכול אהב נסים את הצניחה. הוא היה חבר בנבחרת בית-הספר לצניחה וחבר במועדון לצניחה חופשית. הצניחה היתה אצלו חלום מילדות. בהיותו נער נהג ללקט קטעי-עיתונות של צנחנים וצניחות ואף על מודעות שקראו לצעירים להתנדב לחיל- הצנחנים לא פסח. את כל-אלה ריכז באלבום מיוחד שנצר וטיפח בקפידה. הוא גם 'התאמן' בצניחה ב'אומגה' שהתקין עם חבריו. הצניחה תפסה מקום נכבד מאוד בעולמו של נסים. לקראת הגיוס עלה בידו 'להתחמק' מהבחינות שנערכו בבית-ספרו מטעם צה"ל שביקש לשבץ את התלמידים העומדים בפני גיוס במקצועות לימודיהם בעת השירות. הוא חשש פן ימנע שיבוצו במקצועו את הצבתו לחיל קרבי. ביולי 1968 גויס לצה"ל. את תחילת דרכו בצבא עשה במסגרת גרעין נח"ל, אחר-כך הועבר לחיל-הרגלים והשתלם בקורס מש"קי-מרגמות ובקורס-צניחה. בשנת 1970 נשלח לקורס מדריכי-צניחה ולאחר שסיימו בהצלחה רבה התחיל לעסוק בהדרכה בבית-הספר לצניחה. נסים היה מדריך למופת ומסור לתפקיד בכל-מאודו. אהבתו לצניחה, שהיתה אהבת-חייו, עמדה מאחורי העבודה הנפלאה שעשה כמדריך. הוא לא חסך מאמצים, השקיע את מלוא- יכולתו ומרצו כדי ללמד ולהקים דור חדש וצעיר של מדריכים. בתום שירותו חזר אל חבריו בקיבוץ משמר-דוד. הוא נשא אישה, ולאחר לבטים רבים החליטו השניים לעזוב את הקיבוץ ועברו לגור בחדרה. ושם נולד בנם. כעבור זמן עקרו לקרית-טבעון. כל אותה עת לא נטש נסים את הצניחה. באישור מפקדיו נהג לבוא לבית- הספר לצניחה ולצנוח להנאתו. במסגרת שירותו במילואים נטל חלק במלחמת יום- הכיפורים. נסים התקשה להשתלב בחיי העיר ויחד עם רעיתו הגיע למסקנה שמקומו בצבא-הקבע. המשפחה עקרה לראשון-לציון ונסים חזר לעיסוקו האהוב – מדריך-צניחה בצה"ל. ביום י"ז באב תשל"ז (1.8.1977) נפל בעת מילוי תפקידו במרכז הארץ. הובא למנוחת- עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקרית-טבעון. השאיר אחריו אישה, בן, הורים ואח. אחרי נפילתו הועלה לדרגת רס"ר. משפחתו תרמה פרוכת ולוח-זיכרון לבית-הכנסת בשכונת הקטמונים שבירושלים להנצחת זכרו
