מקלב, אורי (זבולון)
בן רבקה ודויד (ממשפחת מקלב אשר כמה מבניה נהרגו בידי הפורעים הערביים בפרעות תרפ"ט), נולד ביום י"א בתמוז תרפ"ח (29.6.1928) בפתח תקווה למשפחה שומרת דת ומסורת. הוא למד בבית-הספר הדתי "נצח ישראל", הצטיין בלימודיו ובהתנהגותו, וחיבוריו על נושאים דתיים-לאומיים זכו לתהילה בפי מוריו שניבאו לו עתיד ספרותי. גם בהמשיכו ללמוד בגימנסיה "אחד- העם" היה מטובי התלמידים ושמר אמונים למסורת ישראל (ואף כאשר היה בשירות המולדת הקפיד על הכשרות במחנות ובמחיר הליכה ארוכה ומיגעת נמנע מחילול שבת בנסיעה). אורי היה בעל להט לאומי עמוק ושואף לפעולה ועוד בילדותו הצטרף לתנועת בית"ר. בשנת 1944 הצטרף למחתרת אצ"ל. בשקידתו ובהצלחתו בלימודים לא ניכר כלל שהוא מקדיש הרבה זמן ומרץ לפעולות המחתרת. כיוון שהיה שתקן ומכונס בתוך עצמו, ידע לשמור סוד ובתקופת החיפושים לא עורר תשומת-לב וחשד כלשהו. באצ"ל מילא אורי תפקידים שונים: הדבקת כרוזים, הפצת כרוזים על-ידי פצצות נייר, ארגון, תעמולה, הדרכה, גיוס חברים, והשתתף בפעולות רבות נגד הבריטים (כגון ההתקפה על משטרת רמת גן לשם החרמת נשק, בה נתפס דוב גרונר ז"ל), שימש כמקשר למפקד הסניף – תפקיד אחראי במחתרת, ורק הוא הכיר אישית את כל החברים והמפקדים. סיים קורסים שונים ועלה בדרגות הפיקוד לסמל ולראש קבוצה. נקרא במחתרת בכינוי "זבולון". בחורף תש"ח השתתף גם בפעולות נגד האנגלים, אבל עיקר הפעולות היה מכוון להגנה על פתח תקווה מפני האויב הערבי. הוא השתתף בכיבוש שכונת מנשיה, בצפונה של יפו ומיד אחר-כך יצא בראש קבוצתו לכיבוש הכפר יהודיה, שאיים על פתח תקווה במישרין. תוך כדי חיפוי במקלע "ברן" על חבריו, הצליח במשימתו, להבטיח לקבוצתו את הדרך להתחבר עם יתר היחידות ולפרוץ את שורות האויב, אך הוא עצמו נפצע ונפל ביום כ"ה בניסן תש"ח (4.5.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בפתח תקווה.
