מצרי, אהרן (הנרי)

בן יפה ויוסף, נולד בשנת 1929 בעיר חלב, סוריה, ובשנת 1933, בהיות אביו הסוחר באירופה לרגל המשבר הכלכלי בסוריה, עלתה האם ארצה עם שלושת הילדים ואחר-כך בא גם האב והמשיך במסחרו בתל-אביב. אהרן למד ב"חדר", בבית-ספר יסודי ואחר- כך בבית-ספר למסחר. עם סיום לימודיו עבד כפקיד. עוד בהיותו בבית-הספר הצטרף לארגון הנוער הספרדי "דגל ציון" ושימש בו מדריך ומפקד, המשיך ב"נוער הציוני" ולבסוף הצטרף לבית"ר ולמחתרת אצ"ל. המשפחה לא ראתה בעין יפה את קיצוניותו והוא השתדל להעלים ממנה את פעולותיו. השתתף בהרבה טיולים- סיורים קשים, בפעולות נגד השלטון הזר, ונודע באצ"ל בכינוי "מפקד גונדה יהונתן". אהרן הכשיר את חניכיו הכשרה רוחנית וגופנית לקראת הבאות. משפרצה מלחמת-העצמאות שימש כמפקד עמדת-מפתח בשכונת שפירא, השתתף בהדיפת התסערות הערבים על שכונת התקווה ובקרבות באבו-כביר ובנקודות אחרות במבואות תל-אביב. בחול המועד פסח תש"ח השתתף בפיקוד ובקרבות כשכבשו כוחות אצ"ל את שכונת מנשיה, בצפונה של יפו. אחר-כך עבר עימהם לרמלה. בהיות אהרן המפקד האחראי על עמדה בבית-הספר על שם חסן סלמה, שנכבש מידי הערבים, באה התקפה ערבית גדולה להחזרת הבית לרשותם. בקרבות בתוך הבניין נפצע בזרועו והוסיף לחפות על נסיגת חבריו, ושם נפל בקרב פנים-אל-פנים יחד עם כמה מחייליו, ביום כ"ד באייר תש"ח (2.6.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.