מצלר, בן-ציון

בן פרומה ואליעזר, נולד ביום כ"ט בסיוון תרע"ד (23.6.1914) בעיר נובי-סונץ', פולין. לאחר שסיים בית-ספר למסחר התכונן לעלות לארץ ועבד בקיבוצי-הכשרה בגליציה בשנים 1931-1932. בשנת 1933 עלה לארץ והצטרף לקבוצת הנוער הציוני בפתח תקווה ובקרית ענבים. בשנת 1935 עזב את הקבוצה כדי להעלות את הוריו ולפרנסם. הוא עבד בירושלים כצבעי והיה פעיל באגודתו המקצועית במועצת פועלי ירושלים. כשנתיים לפני מותו נשא אישה ומצא אושר וסיפוק בחייו המשפחתיים, בעבודתו המקצועית ובעסקנותו הציבורית. הוא שאירגן בהצלחה את מפעל "מגן ירושלים" מטעם ועד הקהילה. היה עוסק במלאכתו במסירות רבה ונשאר עם זאת איש חושב. הוא ראה בעבודה לא רק אמצעי הכרחי לבניין הארץ, אלא ביקש למצוא את היחס הנפשי למקצוע ולכלי. ידידיו נהגו לקרוא לו: "הפילוסוף בין הצבעים". במשך שנות מאורעות תרצ"ו- תרצ"ט היה פעיל ב"הגנה", בקבוצה וכן בירושלים (היה מפקד עמדה). כמפרנס היחיד של הוריו הזקנים שוחרר מגיוס בימי מלחמת-העולם השנייה, אך עם פרוץ מלחמת-העצמאות, בחודש דצמבר 1947, לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ, חזר לשורות ה"הגנה" ושימש מפקד עמדה בחי"ם בגיזרה הצפונית של ירושלים. כשבוע לפני תום ההפוגה הראשונה (ביוני 1948) חזר לחופשה בדירת-הארעי שלו בסביבת בניין קופת-חולים המרכזית (דירתו הקבועה נהרסה בפגז). ובצאתו לשאוב מים מבור בחצר הבית נפצע קשה מפגז ומת מפצעיו כעבור זמן-מה ביום כ"ח באייר תש"ח (6.6.1948). נקבר בשייח'-באדר א'. ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.