מצגר, אשר (שרי)

אשר (שרי), בן אסתר ופנחס, נולד ביום כ"ב באדר א' תש"ח (2.3.1948) בחוינוב שבפולין ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1956. את שנת לימודיו הראשונה עשה בעיר מולדתו, אחרי-כן למד בבית-הספר היסודי "תחכמוני" והמשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון-דתי "תורה ומלאכה" בתל-אביב, במגמה למסגרות ולמכניקה עדינה. אשר היה תלמיד טוב וממושמע, ועל אף שבתחילה לא הייתה הלשון העברית שגורה על-פיו, עשה חיל בלימודיו ומוריו הרבו לשבחו על חריצותו. חבריו סיפרו כי בבית-הספר היסודי הצטיין במלאכת-יד בעץ ובבית-הספר התיכון עשה חיל בסרטוט. הוא לא רצה להכביד על הוריו ובימי החופשות עבד כדי להקל עליהם בכלכלת הבית, וכך מימן את לימודיו. אשר היה חובב ספרות והרבה לקרוא, אהב מוסיקה קלאסית וספורט. היה לו אוסף גדול של בולים והוא שקד על טיפוחו וגידולו. אשר היה בעל אופי חזק, עקשן מאוד ולא נרתע מכל קושי בכל בעיה מהבעיות שנתקל בהן. חברותי היה וקל להתיידד. בחוש ההומור שלו ובחיוכו ידע לקרב אליו חברים רבים, ואלה הרבו להתארח בביתו. הוא שפע שמחת חיים, האיר פנים לזולתו וסייע תמיד לכל אדם שפנה אליו, אפילו היה הדבר כרוך באי-נוחות. טוב-לב היה ורחב-יד. בן נאמן למשפחתו ובעל מסור לרעייתו, שרה. אשר גויס לצה"ל במחצית פברואר 1966 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנקים בינוניים. הוא היה חייל אחראי ומסור לתפקידו, שמפקדיו ופקודיו חיבבוהו. במלחמת ששת הימים לחם בפיקודו של רב-סרן שמאי קפלן ז"ל, ובמהלך שירותו השתתף בפעולת סמוע ובפעולת כראמה. על חלקו במלחמת ששת הימים הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". כמו כן הוענק לו "אות השירות המבצעי". לאחר ששוחרר מן השירות הסדיר השקיע אשר את כל מרצו בעבודתו, ראה ברכה בעמלו והתקדם במהירות בדרגה ובמעמד. הוא היה מנהל המחלקה הטכנית בחברת "בריח" בפתח-תקוה ואחרי-כן עבד בחברת "אלג'ים" למחקר ולפיתוח בחולון. בכל מקום שעבד זכה להערכה רבה ולדברי שבח מפי חבריו ומפי הממונים עליו, על תבונת כפיו, על דייקנותו ועל אחריותו. במלחמת יום-הכיפורים השתתף אשר בקרבות הבלימה נגד הסורים ברמת הגולן. בקרב שהתחולל ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973) נפגע הטנק שלו ליד מגנן הנ"ט בתל-אלטאלה, בשעת הפריצה למתחם חושנייה, ואשר נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בפתח-תקוה. השאיר אחריו אישה, אב, אם, אחות ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אשר שימש דוגמה ומופת לחבריו ופקודיו, ומילא את תפקידו בנאמנות ובמסירות".