מסיקה, רונן

בן אסתר ויהושע. נולד ביום כ"ו באייר תשל"ג (28.5.1973) בבאר שבע, בן חמישי למשפחה בת חמישה בנים ובת אחת. רונן למד בבית-הספר היסודי "אוריאן" בבאר שבע ובבית-הספר התיכון מקיף ג', במגמת מכניקה. בשעותיו הפנויות, עסק רונן בספורט. הוא שיחק כדורגל בנבחרת בית-הספר התיכון, השתתף בתחרויות שחייה והגיע להישגים מרשימים. נער עליז מאוד, כולו שמחת חיים, שניחן בחוש הומור בריא וכובש וסחף אחריו ברוחו הטובה והעליזה את כל הסובבים אותו – בני משפחתו וחבריו. היה דמות מרכזית בכל חברה ואירוע ולדברי חבריו הרבים, פשוט "אהב את החיים". בו בזמן, ציינו מכריו הרבים, יושר וכנות היו לו לערך עליון. רונן אהב מאוד והעריך את הבית החם, המסור והאוהב, שהקימו ההורים והיה בקשר חם וקרוב עם משפחתו הרחבה, דוד אוהב, אהוב ונערץ על כל אחייניו הקטנים. נהג תמיד לעזור מבלי שהתבקש. ברגישותו הרבה חש בעצמו במצוקת האחרים ובצורך שלהם לעזרה, לתמיכה ולעידוד. לאורך כל תקופת שירותו, עשה רונן כל מאמץ לעזור בפרנסת הבית. בחופשותיו הקצרות, ובשעות שלאחר סיום תפקידו, יצא לעבודות שונות. בשלהי חודש אוקטובר 1991 גויס רונן לשירות חובה בצה"ל. הוא סיים בהצלחה את מסלול הטירונות ועקב כישוריו הטכניים הגבוהים הוצב לשרת בבית-הספר הטכני של חיל האוויר, במקצועות הטכניים, שרכש בבית-הספר התיכון. בהמשך שירותו, קיבל דרגת רב"ט והוצב לשרת כנשק במחוז לכיש. לדברי מפקדו, הוכיח רונן אחריות גבוהה ומסירות רבה במילוי המשימות. רונן נבחר לצאת לקורס נשקים בכיר. הוא עמד בכל משימות הקורס והיה גאה מאוד בקידומו האישי. במהלך הקורס איבד באופן פתאומי את הכרתו. רונן אושפז בבית החולים "סורוקה" בבאר שבע, אך מאמצי הרופאים להחזירו להכרתו לא הועילו. ביום ז' באדר תשנ"ד (18.2.1994), נפל רונן בעת שירותו והובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בבאר שבע. הותיר אחריו הורים, אחות – לאה וארבעה אחים – משה, ויקטור, אורי ועודד. בן עשרים ואחת היה רונן בנופלו. במכתב תנחומים לבני המשפחה, כתב מפקד היחידה: "רונן שירת ביחידתנו כשנה ושמונה חודשים בתפקיד נשק, אותו ביצע באחריות ובמקצועיות הוא נשלח להתקדם במקצועו בקורס מקצועי בכיר… הוא עשה את שירותו בכבוד ותרם לביטחון המדינה. …היה אהוב ומקובל על מפקדים וחיילים כאחד". בני המשפחה הנציחו את שמו וזכרו בספרי קודש, שתרמו לבית הכנסת "רינת ירושלים", בבאר שבע.