בן ציפי ושרל. נולד ביום ז' בניסן תשל"ב (22.3.1972) בבת ים. אורן נולד למשפחה חמה ואוהבת, אח לשתי אחיותיו – איילה וחגית. הוא החל את לימודיו בבית-הספר היסודי א. ד. גורדון בבת ים והמשיך בבית-הספר התיכון "הולץ" בתל אביב. אורן היה נער, ומאוחר יותר גבר, שנסך סביבו תחושת ביטחון – בחוסנו הפיסי, ביכולת שלו לתמוך ולתת. היה בו שילוב של חספוס ורוך, קשיחות וחום אנושי והוא משך תשומת לב בנוכחותו הפיסית האיתנה, שרק היכרות מעמיקה אתו, גילתה את הרגישות והיכולת העמוקה לאהוב שהסתתרה מאחוריה. אורן היה מלא שמחת חיים, הרפתקן, שאוהב להיות בפעילות ובתנועה מתמדת, כשהוא מוקף בחברים ובבני משפחה. ביולי 1990 התגייס אורן לצה"ל, מלא מוטיבציה ורצון לתרום. הוא התגייס לפלוגת חרמ"ש, בה עבר את מסלול שירותו והתקדמותו הצבאית. כבר בראשית השירות גילה אורן מקצועיות, אחריות ושאפתנות. לאחר שסיים את הטירונות כחניך מצטיין ואת הכשרתו כלוחם, המשיך אורן לקורס מ"כים ולקורס קצינים, וגם אותם סיים בהצטיינות. אורן היה מעמודי התווך של הפלוגה בה שירת, מלא מרץ וסמכותיות, מישהו שתמיד אפשר לסמוך עליו, "ללכת אחריו בעיניים עצומות", כפי שאמרו פקודיו, להם היה כאב. אורן שירת כמ"מ ולאחר מכן כמ"פ הגאה בפקודיו. הוא ידע איך להעלות את המוטיבציה והמורל, איך לחשל את חייליו, לנתבם בפעילות המבצעית ובשגרה היומיומית הקשה – והם ראו בו מפקד נערץ וידיד אמת. במהלך שירותו במתקן "אדם", פגש אורן בענת, אשר שירתה כקצינת ח"ן בבסיס. בין השניים פרחה האהבה והם החליטו להינשא. אורן יצא לחופשה והם נישאו באוגוסט 1996. לאחר יומיים טסו לירח דבש בן חודש בארצות הברית, שאורן התכונן אליו בקפידה, תכנן את המסלולים ולמד את המפות. היה זה חודש נפלא עבור ענת ואורן, המאושר בחייהם. ביום שובם ארצה, התבשר אורן בשורות קשות. בו ביום, 26.9.1996, נהרגו שישה מחייליו בקרב על קבר יוסף. היתה זו מכה קשה עבור אורן, ששב מיד לפלוגה, כדי לסייע בהתמודדות עם האובדן הגדול ולתמוך במשפחות השכולות. מספר מפקדו של אורן: "התגייסת באוגוסט 1990 לפלוגת 'אשוח', כשהיתה פלוגה עצמאית. עשית את כל מסלול הלוחם בפלוגה, מחייל ועד מפקד פלוגה. בתקופה זו עברת אירועים רבים, משימות ותעסוקה מבצעית בחברון ובסמוע. ב-1995 הקמנו את גדוד 'חרוב' ואתה היית שותף מלא ומוביל בכל תהליך ההקמה. היית מפקד מוביל בגדוד, פיקדת על פלוגה שעברה תקופות לא קלות בשטחים והצלחת! באימונים ובתעסוקה המבצעית הפגנת מקצועיות, דבקות במשימה ושאיפה לשלמות שהתבטאה בהישגי הפלוגה. "קראתי לך בדחיפות ביום שישי, לאחר הקרב בקבר יוסף, בקרב זה נהרגו שישה לוחמים, רובם מפלוגתך. רציתי שתגיע לפלוגה שבה סיימת תפקיד מ"פ לפני הקרב, כדי לעזור לפלוגה להתמודד עם האובדן הגדול. רק נחתתם, אתה וענת, מארצות הברית, מירח הדבש, וכבר החזרתי אותך לפלוגה. לא אמרת מלה, מיד התייצבת למשימה. ביצעת מלאכת קודש זו היטב, כמו שאתה יודע לעשות. חייליך והמשפחות השכולות של הלוחמים, יעידו על כך". ביום ט"ו בכסלו תשנ"ז (26.11.1996), בעת שהיה בחופשה, עזר אורן לטעת עץ פיקוס גדול. העץ התמוטט ושבר את מפרקתו של אורן, שנהרג במקום. בן עשרים וחמש היה בנופלו. לאחר מותו הועלה אורן לדרגת רב-סרן. הוא נטמן בבית העלמין הצבאי בחולון. השאיר אחריו הורים, שתי אחיות ואשה – ענת. משפחתו הנציחה את שמו בגן ציבורי במושב חגור, במקום בו רצה לבנות את ביתו ולגדל את ילדיו. הגן נקרא "הגן של אורן", לזכרו ולזכר ששת חייליו, שנפלו בקרב על קבר יוסף
