מסורי, יצחק (יצחקלה)

בן שרה ויוסף, נולד ביום י"א בתמוז תר"ץ (7.7.1930) באדיס- אבבה, בירת אתיופיה. שם התחיל ללמוד בבית-הספר של "אליאנס" ורכש ידיעות בשפות האמהרית, הערבית והאיטלקית. בשנת 1940 עלה ארצה עם חלק מבני המשפחה. יצחק סיים את לימודיו בתל-אביב והיה לבחור חסון ועליז ומוכן לשחרר את מולדתו העברית אף במחיר חייו. בהיותו בן 14 יצא לקיבוץ, אך לא מצא שם את מקומו ואחרי שנה וחצי חזר לעיר והתחיל עובד בפוליטורה ובשכר עבודתו פירנס את אמו האלמנה. בו בזמן, בשנת 1945, הצטרף למחתרת האצ"ל ובשעת העוצר הגדול בתל-אביב נתפס ונשלח למעצר במחנה רפיח. בהשתדלות אמו שוחרר אחרי כמה חודשי מעצר בערבות 200 לירות ובתנאי שיישאר במעצר-בית למשך שנה. עם תום השנה הגביר יצחק את פעילותו במחתרת האצ"ל נגד הבריטים ונגד הערבים והשתתף בכיבוש צפון יפו ובקרבות רמלה וראש העין. שירת באחת מיחידות האצ"ל שלחמה במסגרת חטיבת "גבעתי". בליל 2-3 ביוני 1948, במסגרת מבצע "פלשת", תקפו כוחות "גבעתי" את המערך המצרי ליד גשר אשדוד (גשר "עד הלום" כיום). ההסתערות נבלמה באש כבדה של האויב והכוחות נאלצו לסגת. ההתקפה נכשלה אמנם, אך אילצה את המצרים להיערך במקום ובלמה את התקדמותם צפונה. בקרב זה נפל, ביום כ"ו באייר תש"ח (4.6.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בנחלת יצחק.