fbpx
מסד, תמיר

מסד, תמיר


בן בכור ליהודית וגיורא. נולד ביום כ"א באב תשכ"א (3.8.1961), אח לעמית ולגלי. תמיר נולד וגדל בקיבוץ כפר מסריק, דור שלישי למייסדי הקיבוץ. הוא התחנך בחברת הילדים בקיבוץ ובמוסד החינוכי האזורי 'נעמן'. חבריו מהקיבוץ זוכרים אותו כילד טוב ויפה-תואר, שהקרין רוגע ושלווה, וכצעיר ברוך כשרונות, שלא הרבה אומר ודברים. תמיר היה תלמיד מצטיין ורציני, עסק בספורט ושיחק בקבוצת הכדורעף של מטה אשר והדריך במסירות בתנועת 'השומר הצעיר'. כבר בנעוריו בלט תמיר באמונתו החזקה בערכים שהתחנך עליהם וברצונו העז לתרום למדינה ולחברה שבה גדל וחי. באוקטובר 1979 התגייס תמיר לצה"ל, לסיירת 'גולני', עבר את מסלול האימון היחידתי, סיים קורס קצינים וחזר לסיירת לפקד על צוות צעיר, שאיתו יצא למלחמת שלום הגליל ולקרב על הבופור, שם נהרגו שישה מחבריו לסיירת. למחרת הכיבוש פגש תמיר בפסגת הבופור את ראש הממשלה דאז, מנחם בגין, ואת שר הביטחון דאז, אריאל שרון, שהגיעו לביקור. התמונות שצולמו במפגש זה והתפרסמו בתקשורת, הפכו לאחד מסמליה של מלחמת לבנון. תמיר, בצניעותו, הותיר רושם רב על מפקדיו וחבריו לשירות. גיל, בן מחזורו ליחידה מתאר אותו כבחור מרשים ויסודי: "לתמיר היה ראש גדול על הכתפיים, היה אחד שאפשר לסמוך עליו. אני לא זוכר שנכנס לעימותים. היה לו מזג נוח, שקט, ענייני ומתון. הוא בא לצבא לעשות את המוטל עליו ולכן היתה לגביו תמימות-דעים שהוא צריך לצאת לקורס קצינים." החיילים שפיקד עליהם סיפרו כי התרשמו מטוב ליבו, מחיוכו, מאופיו הנעים ומהסמכותיות שהקרין. הוא תואר כאדם משכמו ומעלה וכמפקד מעולה ואמין, ישר, איכפתניק, שתמיד צעד בראש ודאג לשלום חייליו, תמך בהם, עודד אותם והשתדל לדאוג לכל מחסורם. בהמשך שירותו מילא תמיר תפקיד של סגן מפקד סיירת 'גולני', בפיקודו של משה קפלינסקי (כיום אלוף פיקוד מרכז). בתפקידו זה היה גם אחראי על מתקן האימונים של הסיירת. בשנת 1984 השתחרר תמיר מצה"ל, חזר לקיבוצו והצטרף לצוות עובדי המטע. בשנת 1986 נשא לאישה את חברתו אורלי בן-דיין, שהכיר במהלך שירותו הצבאי. לאחר-מכן יצא ללימודי הנדסת חשמל בטכניון ובסיומם הצטרף לצוות עובדי 'סילמה' (חברת בת של 'סילורה') בכפר מסריק. עד שנת 1995 חיו תמיר ואורלי בכפר מסריק, שם נולדו בניהם רועי וגיא. תמיר היה פעיל ומעורב בחיי הקיבוץ, ומילא תפקידים חברתיים שונים. בשנת 1995 בחרו תמיר ורעייתו אורלי לעבור למושב בן שמן, שם בנו את ביתם. תמיר המשיך לעבוד במקצועו כמהנדס חשמל, תחילה בחברת 'מוטורולה' ולאחרונה עבד כמהנדס הפיתוח של חברת 'אינטרקיור', שפיתחה מכשיר רפואי להורדת לחץ דם. בנובמבר 1998 נולד הבן השלישי של תמיר ואורלי – דן. גם בבן שמן היה תמיר מעורב בחיי הקהילה: השתתף בפעילויות חינוכיות וחברתיות, ונמנה עם יוזמי הקמת מגרש ספורט לילדי המושב. בכל השנים שחלפו מאז השתחרר מהצבא הסדיר (בשנת 1984), שירת תמיר במילואים בפלוגת סיור של חטיבת חי"ר מילואים, אותה החטיבה שבה שירת במילואים גם אביו גיורא. החל בשנת 1997 הוא שירת בתפקיד מפקד הסיירת והועלה לדרגת רס"ן. בשנת 2001 סיים את תפקידו כמפקד הפלס"ר, והמשיך ללוות את הסיירת במסגרת תפקידו במפקדת החטיבה. בתפקיד זה גם יצא לשירות מילואים באוקטובר 2002, שבו נתבקש לארגן חיילים מיחידות שונות לשמירה ביישובי הגדה ובקו התפר. במסגרת תפקיד זה הגיע תמיר ביום ראשון, כ"א בחשוון תשס"ג (27.10.2002), לתחנת הדלק באריאל – מקום מפגש של חיילים רבים לקראת יציאתם לתפקיד – משם היה אמור לחלק את חייליו למשימות שמירה ביישובי הגדה. לפתע הגיע למקום מחבל מתאבד. תמיר וחיילים נוספים נאבקו איתו ואז התפוצץ המטען שנשא על גופו. בקרב זה נהרגו רס"ן תמיר מסד, רס"ל עמיהוד חסיד וסגן מתן זגרון, זכרם לברכה. בן ארבעים-ואחת היה תמיר בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין בקיבוץ כפר מסריק, שבו נולד וגדל. הניח אחריו אישה – אורלי, שלושה ילדים – רועי, גיא ודן, הורים – יהודית וגיורא, אח – עמית ואחות – גלי מסד-בלומברג. ביום השנה לנפילתו הוציאה המשפחה לאור ספר זיכרון להנצחתו. בני המשפחה וחבריו של תמיר פועלים גם בדרכים אחרות להנציח את זיכרו: בטיולי משפחות, בהקמת מרכז פעילויות וספורט במושב בן שמן, ועוד. לזכרו של תמיר הוקם אתר אינטרנט שכתובתו: WWW.KFAR-MASARYK.ORG.IL/PRIVET/MASAD

דילוג לתוכן