מנשרוב, יוסף
בן חיים וזינאידה. נולד ביום כ"א בטבת תשי"ט (1.1.1959) בעיר צחינבלי שבגרוזיה, ברית-המועצות. הוא היה ילד שופע בריאות ומלא שמחת-חיים, ילד חרוץ שגילה מיומנות במלאכת-כפיים. הוא התקין לו בית-מלאכה קטן בחצר ביתו ושם היה מתקן כל מכשיר שהתקלקל. הוא הצטיין בנגינה בפסנתר ובמלאכת הציור, וציוריו הוצגו בתערוכות רבות בבתי-הספר ברחבי ברית-המועצות. הוא התעניין בסוגים שונים של ספורט: כגון ספורט המוח הלא הוא משחק השחמט, אך גם באתלטיקה קלה בהחלקה על קרח ובמשחקי-כדור שונים. יוסי למד תשע שנים בבית-ספר יסודי בעירו. בסוף שנת 1973 עלתה המשפחה ארצה והשתקעה בצור-שלום. לאחר שרכש לו את השפה העברית הבסיסית באולפן בקרית-חיים, נתקבל לבית-ספר 'אורט' שבקרית-ביאליק. אך, עד-מהרה עבר לבית-ספר מקצועי בקרית-שפרינצק וסיים שם במגמה של מכונאות-רכב. כוחו הגופני הרב מצא לו פורקן בספורט, בעיקר במשחקי- כדור שונים: כדורעף וכדוריד. תודות להצטיינותו בענפי-ספורט אלו נכלל בנבחרת בית- הספר בכדוריד. יוסף היה עלם שמח ועליז. עם חבריו הרבים יצא לטיולים ברחבי-הארץ, בתום לימודיו ביקש יוסי להפגין את התאקלמותו בארץ וכי הוא 'צבר' לכל דבר ולכן התנדב לשירות בצה"ל, עוד בטרם הגיעה שעתו לכך. יוסף גויס לצה"ל בתחילת מאי 1976 והוא אז בן שבע-עשרה שנה וארבעה חודשים בלבד. לאחר הטירונות הוצב לחיל-חימוש כמכונאי-רכב בבסיס-תובלה. הוא היה אחד החיילים האהובים והמבוקשים ביחידה תודות לחביבותו האנושית והידע המקצועי הרב שגילה בעבודתו. ביום י' באב תשל"ז (25.7.1977) נפל יוסף בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבצור-שלום. השאיר אחריו הורים, אח ואחות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יוסף היה אחד החיילים המצטיינים בסדנה בה שירת כמכונאי. היה חייל מעולה, שהתנדב לכל עבודה באותה רוח-התנדבות שפיעמה בו עת התנדב לשירות בצה"ל, בטרם מלאו לו ח"י שנים. מפקדו וחבריו אהבוהו בזכות מסירותו, אחריותו, גילוי המשמעת שלו ודייקנותו במילוי משימותיו".
