מנשה, רפאל (רפי)

בנם-בכורם של יפה ובכור, נולד ביום י"ג בניסן תרע"ד (9.4.1914) בקושטא, תורכיה, ובה גדל. בשנת 1922 עלה ארצה, למד ב"תלמוד-תורה" בירושלים והמשיך את לימודיו בישיבת "פורת- יוסף" בעיר העתיקה. הוא רצה לסיים את הלימודים ולהיות רב בישראל אך בגלל מצבם הכלכלי הדחוק של הוריו הפסיק את הלימודים ויצא לעבוד כפחח. רפאל הוסיף להשתלם בלילות ובו בזמן הצטרף ל"הגנה" ומשם הועבר ל"מגן-דויד-אדום" וסיים קורס חובשים. במאורעות הדמים תרצ"ו-תרצ"ט שירת כנוטר בצובה ובסביבות ירושלים, התאמן והגן על נקודות-יישוב ונקודות-ספר. ב-15.12.1947, שבועיים לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ ותחילת מלחמת-העצמאות, התייצב בין הראשונים לשירות העם. עבר אימונים ונשלח כחייל לשייח'-ג'ראח. מפקדיו העבירוהו לש"י (שירות הידיעות) ואת התפקיד הזה מילא במסירות ובשלמות. ב-15.5.1948 חזר להתאמן. ביום כ"ה באייר תש"ח (3.6.1948), בדרכו חזרה לעמדה, נורה על-ידי צלף ערבי ליד בית-הספר טרה-סנטה. תחילה נפצע, אך בגלל האש החזקה לא נתאפשר להגיש לו עזרה ראשונה. רפי הצליח לגרור את עצמו לעבר עמדתו ואנשיו שמעו את קריאתו: "שמע ישראל", "אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני". הוא נפל ומת. נקבר בשייח'-באדר א'. הניח אחריו אישה ושתי בנות. ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.