מנשה, יעקב (‘ז’ק’)

בן יצחק ורבקה. נולד ביום כ"ז באדר תש"ז (19.3.1947) באיסטנבול שבתורכיה. עלה ארצה בשנת 1970. יעקב למד בבית- ספר יסודי באיסטנבול. אחרי-כן המשיך את לימודיו בקולג' הצרפתי 'סנט-ג'וזף' שבאיסטנבול ובאוניברסיטה הטכנית של העיר, וסיים בה את לימודיו בפקולטה לכימיה. הוא היה תלמיד מצטיין, וציוניו היו גבוהים מהממוצע. עם תום לימודיו הוענק לו התואר 'מהנדס כימיה מדופלם'. יעקב היה נער רחב-אופקים והתעניין בתחומים רבים. הוא אהב ספרות והקדיש את זמנו הפנוי לקריאת ספרים. אף-על-פי שלא שבע נחת ממצבו כיהודי באיסטנבול, לא נעתר יעקב להפצרות אביו וסירב בילדותו לעלות לישראל. עם סיום לימודיו באוניברסיטה חלה תמורה ביחסו לעלייה ארצה והוא מיהר לעזוב את עיר-הולדתו ואת משפחתו כדי להתיישב בקביעות בארץ. את החודשים הראשונים לשהותו בארץ עשה יעקב באולפן ואחרי-כן עבר לקיבוץ גן-שמואל. עד-מהרה היה לאחד מהפעילים בחברת הקיבוץ והתחבב על כולם. יעקב גויס לצה"ל באוקטובר 1972 והושם לחיל-ההנדסה. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס פלסי-שדה שוחרר מן השירות הסדיר והוצב ליחידת-מילואים של חיל-ההנדסה. מדי-שנה נקרא יעקב לשירות-מילואים בחילו, וכפי שמעיד מפקד היחידה במכתבו להוריו "הוכיח ז'ק את נאמנותו לתפקידו והיה חייל למופת המתנדב לכל-משימה. הוא היה ידי נאמן המוכן לעזור לכול, אדם הגון, מוכשר ונעים-הליכות". במלחמת יום- הכיפורים נטל יעקב חל בקרבות ברמת-הגולן. לאחר שחרורו מן השירות הסדיר התגורר יעקב בחיפה, סמוך לבית אחותו. הוא התחיל לעבוד במפעל 'פוליגון' לצבעים וגם במקצועו האזרחי הצליח להתחבב עד-מהרה על הסובבים אותו ולגלות יכולת מקצועית גבוהה. ביום י"ג באייר תשל"ה (24.4.1975) נפל יעקב בעת מילוי תפקידו ברמת-הגולן. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ואחות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "בתקופה שהיה אתנו, הוכיח ז'ק את עצמו כחייל למופת המתנדב לכל משימה, כידיד נאמן הנכון תמיד לעזור וכאיש הגון, מוכשר ונעים הליכות.