מנשה, אליעזר (‘אלי’)

בן ניסים וסופי. נולד ביום ט"ו בשבט תשי"ז (17.1.1957) במושב גאליה. למד בבית-הספר היסודי 'גאולים' שבאשדוד ובבית-הספר התיכון המקצועי 'אורט' ברחובות. את שש שנותיו הראשונות עשה אלי במושב. היתה זו ילדות מאושרת של חיי-כפר – בית חם, עצים ופרחים ומשחקים עם חיות- הבית שבחצר. לקראת התחלת הלימודים בכיתה א' עקרה המשפחה לאשדוד. על-אף המפנה שחל באורח-חייו – המעבר מן הכפר אל העיר – הסתגל אלי לחברה החדשה ונקלט בה יפה. היה מוכשר בלימודים ובייחוד אהב לקרוא. קריאת ספרים היתה הבילוי החביב עליו, ולא בכדי כינתה אותו מורתו 'האנציקלופדיה שלי'. בעקבות מחלה, שריתקה אותו למיטתו, אימץ לעצמו תחביב חדש – הרכבת מטוסים ואניות. אז נתגלו 'ידי הזהב' שלו, והיה ברור לכול שאלי ימשיך את לימודיו בבית-ספר מקצועי. לאחר שהיה לבר-מצוה חזרה המשפחה למושב, ושוב נפתחו לפניו מרחבי הטבע, החצר וחיות-הבית האהובות. "לא עוד קוביות הבטון", כדבריו של אלי. על-אף היעדרותו הממושכת היתה הפרידה מחבריו כלא היתה, מקומו ביניהם נמצא לו מיד. כמתוכנן, התחיל ללמוד בבית-הספר 'אורט' במגמה של אלקטרוניקה וגילה תחביב-חדש – אופנועים; ואותם – מכל הסוגים והגדלים – היה משפץ, מפרק, מרכיב ומשנה ללא-ליאות ובשקדנות מעוררת פליאה. כן, היה פעיל בתנועת המושבים, היה חבר במועדון התעופה לישראל בסניף אשדוד וכן במועדון הקליעה שברחובות. במאי 1975 גויס אלי לצה"ל והוצב לחיל-הקשר. לאחר הטירונות עבר קורס-קשר שבו התבלט בכישרונותיו באלקטרוניקה. אלי השתלם בקורסים נוספים בחיל והיה למדריך. כעבור זמן קצר נשלח לקורס-קצינים בסיסי וחילי, וסיימו כקצין קשר ואלקטרוניקה. ביום י"ג באדר ב' (21.3.1978) נפל אלי בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבבן-זכאי. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות.