מנצור, דוד (דודו)

בן שושנה ושלמה, נולד ביום ז' באב תשי"ז (4.8.1957) בחיפה. בהיות דודו כבן 5 שנים, יצאו הוריו בשליחות הסוכנות היהודית לצרפת. הוא החל ללמוד בבית-ספר יסודי בצרפת, ורכש לו את השפה הצרפתית. בשובם לארץ המשיך דוד את לימודיו בבית-הספר "מעלה הכרמל", וסיים בהצטיינות את חוק לימודיו בבית-הספר התיכון מקצועי "בסמ"ת" כשרטט בניין. דודו היה ספורטאי פעיל וחבר באגודות ספורט שונות. דוד גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1976, והתנדב לשרת בחיל-השריון. הוא סיים בהצלחה מרובה קורסים מקצועיים במקצועות הטנק השונים, וכן קורס מפקדי טנקים. בתעודת השחרור מהשירות הסדיר צוינה התנהגותו כטובה מאוד, והערכת מפקדיו אליו הייתה כי הוא חייל ממושמע ודייקן, מבצע את עבודתו ביעילות וביוזמה עצמית. בתחילת אוגוסט 1979 שוחרר דוד מהשירות הסדיר, עמד בבחינות כניסה לטכניון והחל את לימודיו בפקולטה להנדסת בניין. אף שהיה תלמיד מבריק, נשאר דוד ביישן וצנוע באופיו. הוא היה תמיד נכון לעזור לחלשים ולייעץ לחברים הפונים אליו. גם בעת לימודיו בטכניון, הוא לא זנח את הספורט והצטרף לחוג לסיוף. כשפרצה מלחמת שלום הגליל, נקרא דוד לשרות מילואים פעיל כסמל מבצעים בגדוד שריון. ביום י"ט בסיוון תשמ"ב (10.6.1982), נפל סמל-ראשון דוד בקרב בלבנון במלחמת שלום הגליל והובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. הוא הניח הורים, אח ואחות. תעודת המהנדס הוענקה לו לאחר נופלו. במכתב התנחומים למשפחה, כתב מפקדו: "דוד נע בנגמ"ש הפיקוד עם הכוח המוביל למגע עם השריון הסורי. הוא עמד חשוף בצריחון המפקד במשך כל ימי הלחימה, כיוון אותו לתפיסת עמדות, עזר באיתור מטרות ומתן תיקוני אש לטנקים. למרות הארטילריה הכבדה שספגנו, הוא שמר על השקט האופייני לו ונסך ביטחון בכל הצוות. דוד היה מש"ק בכיר במחלקת המבצעים, הצטיין בשקדנותו ובחריפותו. עשה כל המוטל עליו בצורה מושלמת, ותמיד קיבל על עצמו משימות נוספות. הוא הקדיש זמן ומרץ ללימודיו בטכניון, ועם זאת ראה ערך עליון במתן שירות מילואים".