מנע, יוסף (יוסי)

בן חביבה ונעים. נולד ביום כ"ז בחשוון תשכ"ב (27.10.1961) בקרית אתא. למד בבית-הספר היסודי 'פינסקר' בקרית אתא וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון 'רוגוזין'. יוסי היה תלמיד מצטיין. בסיימו כיתה א' הציעה מורתו 'להקפיצו' לכיתה ג'. משנשאל יוסי על כך, השיב בשלילה, בנימוק שאינו רוצה להיות צעיר בין ילדים מבוגרים ממנו. כשסיים את בית-הספר היסודי למד שנה אחת בבית-הספר התיכון הטכני של חיל האוויר, ועשה שם חיל. ומה הצטערו בבית-הספר כשיוסי החליט שרצונו ללמוד בבית-ספר עיוני, כי הוא מבקש ללמוד בעתיד רפואה. הוא שב לבית-הספר התיכון בקרית אתא, למגמה העיונית, וסיימו בהצטיינות. יוסי אהב מוזיקה והשתתף בחוגים לגיטרה ולבלט. הוא אהב את חבריו, ואהב לעזור לזולת. הוא היה קשור מאוד להוריו ולאחיו. חיוכו המתמיד, התנהגותו העדינה ודיבורו השקט עוררו אהדה בקרב הבריות. בדברי פרידה בסיום הלימודים בבית-הספר התיכון מציינים חבריו את טוב לבו של יוסי. וכך הם כותבים: "דעו לכם, חבר נאמן כמו יוסי, אשר תמיד, בכל מצב ובכל זמן, בשמחה ובעצב, יעמוד לצדכם – אין". הוא גויס לצה"ל באמצע יולי 1980 ונשלח לפיקוד הצפון בתפקיד פקיד שלישות. יוסי התאכזב, מכיוון ששאף לתרום את חלקו ביחידה קרבית. לאחר שנה יצא לקורס קצינים וכשסיימו אמנם הוצב ליחידה קרבית, לחיל השריון, בתפקיד קצין שלישות גדודי בחטיבה שבע. יחד עם יחידתו נטל חלק במלחמת שלום-הגליל. יוסי, שאהב את השירות הצבאי, התנדב לשירות בצבא הקבע והיה מסור מאוד לתפקידו ולחיילים. התקדמותו היתה מהירה, והודות להצטיינותו קיבל את דרגת הסרן בהליך של קיצור פז"ם. בחופשותיו היה הבית מלא בחברים וחברות והאווירה היתה שמחה. יוסי לא הרבה לספר פרטים על פעולותיו ורק לאחר נפילתו נודע למשפחה על ההערכה הרבה שזכה לה. ביום ח' בתמוז תשמ"ו (14.7.1986) נפל בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות – שלמה, בועז ולילך. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יוסי שירת ביחידה כקצין שלישות, ותרם רבות. טוב לבו, מקצועיותו והאחריות הרבה שבה טיפל בנושאים שונים היוו דוגמה וסמל ביחידה. יוסי הפגין כושר התמדה ללא ליאות במשימות ובתפקידים שהוטלו עליו. תמיד במסירות ובחיוך על השפתיים. שעות רבות מזמנו הפנוי הקדיש לעבודה, דואג ומשתדל שהכול יבוצע היטב, לשביעות רצון מפקדיו וחייליו כאחד. חיילי עוצבת 'ראם' ומפקדיה כואבים ומשתתפים בצערכם על מותו של יוסי".