מנס, אילן-שמואל

בן שלמה ורנה. נולד ביום י' באייר תשי"ח (30.4.1958) בקיבוץ שלוחות. שמו השני, שמואל, ניתן לו על-שם סבו. בהיותו בן שנה עזבה משפחתו את הקיבוץ והשתקעה ברחובות, וכאן עברו עליו שנות-ילדותו הראשונות. כאשר עקרה משפחתו לרמת-גן, התחיל אילן ללמוד בבית-הספר הממלכתי-דתי 'הרא"ה' שבעיר, ולמד בו חמש שנים. משם עבר אילן לבית-ספר 'אמונים' שבגבעתים. מילדותו היה אילן חבר בתנועת הנוער הדתי 'בני-עקיבא' ועם סיום לימודיו היסודיים היתה דרכו סלולה לפניו: הוא התקבל לישיבה התיכונית של 'בני-עקיבא' – 'נתיב מאיר' שבירושלים. תוך כדי לימודיו המשיך אילן בפעילותו התנועתית. הוא הדריך בסניף 'בני-עקיבא' שברמת-גן ובה-בעת היה מטובי החניכים בשבטו שלו. גם מענפי-ספורט שונים לא משך ידו. במיוחד הצטיין בכדורעף, בכדורסל ובאתלטיקה קלה. על הישגיו בענפי-ספורט אלה הוענקו לאילן מדליות ותעודות- הצטיינות רבות. אילן ייצג את הישיבה בתחרויות-ספורט ארציות והיה חבר בנבחרת 'אליצור' ירושלים בכדורעף. הוא הרבה לשוטט ברחבי-הארץ, אם במסגרת תנועת-הנוער אם לבדו ואם בלוית חברים, ורכש לו בקיאות עצומה וידע רב בנושאי ידיעת הארץ וכל הקשור בהם. אילן גויס לצה"ל בסוף יולי 1976. עוד לפני הגיוס נקבע כי יש לאילן נתונים לשרת בצוות- אויר, ועם חיולו נשלח לבית-הספר לטיס. לאחר ארבעה חודשים החליט להתנדב לצנחנים. הוא סיים את אמוני מסלול הלוחם. כל זמן שירותו הקפיד אילן על קיום המצוות. כישוריו הרבים ויכולתו הגופנית באו לידי ביטוי גם בקורס מ"כים חי"ר. גם כאן היה בין הטובים והומלץ להעניק לו תואר חניך מצטיין. אבל לפני סיום הקורס, ביום כ' בטבת תשל"ח (29.12.1977), נפל אילן בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אילן, שהתחיל את דרכו כלוחם בצנחנים, עבר כברת-דרך ארוכה וקשה באימונים מפרכים. כל-זאת עשה מתוך הכרה מלאה בקיומה ולמען ביטחונה של מדינת-ישראל. לאורך כל הדרך עשה זאת באורח מושלם כלוחם וכחבר. התנהגותו היתה למופת והיא תשמש דוגמה לחבריו לפלוגה לאורך כל הדרך". להנצחת זכרו הקימו הוריו ספרייה ובית-כנסת בבית-ספר שדה הר-מירון. כמו-כן הוקמו "חוגי אילן" בהם עוסקים בני נוער דתיים וחילוניים בהכרת העם והארץ.