מנחם, ישעיהו (שעי)

ישעיהו, בן חנה ושלום, נולד ביום ג' בסיון תשי"ב (27.5.1952) בראשון לציון. הוא למד בבית-הספר היסודי "בילו" ואחרי-כן למד בבית-הספר התיכון "סיני" בראשון לציון. שייק'ה, כפי שכונה בפי הקרובים לו, היה תלמיד נבון וחרוץ. על אף מעמסת הלימודים נהג לסייע להוריו בעבודות שונות בחלקת השדה ליד ביתם. מגיל צעיר היה נוטע עצים, שותל צמחים, עודר, חופר ומחליף קווי השקייה. מטבעו היה עליז ואופטימי ומוכן תמיד לעזור לכל. חבריו חיבבוהו בשל מזגו הנוח וחביבותו. מנעוריו היה חבר בתנועת הנוער "בני עקיבא" ונטל חלק בפעולותיה השונות. הוא אהב לנגן בכלי נגינה שונים ולמד בכוחות עצמו לנגן בחליל ובמפוחית ולפרוט על גיטרה. גם חובב ספורט היה ושיחק בכדורסל ובכדורגל, וברבות הימים אף שימש כמדריך ספורט. שייק'ה היה נמוך קומה ומוצק, וחברו הטוב סיפר עליו, כי תמיד חשב כי עליו להשתדל "להוכיח עצמו" בשל קומתו הנמוכה. היה בעל "ידי זהב" ואהב לתקן ולבנות כלים וחפצים שונים. חודשים אחדים לפני הגיוס לצה"ל החל לעבוד בחברה לבניין. תוך זמן קצר קנה לו שם של פועל אחראי ומסור. לידידיו במקום העבודה החדש נהג לספר כי הוא שואף להתנדב לקומנדו הימי. ישעיהו גויס לצה"ל במחצית מאי 1970. כיון שנבצר ממנו להצטרף לקומנדו הימי, בחר להתנדב לחיל הצנחנים. לאחר הטירונות נשלח לשרת באחד מבסיסי חיל הצנחנים באזור המרכז. אחרי-כן נשלח לקורס מפקדי כיתות ואף השתלם בקורס צניחה. שייק'ה היה חייל מעולה ומפקד אחראי. מסור היה ודואג לפקודיו אך יחד עם זאת דרש מהם ביצוע מלא ומדויק של כל הוראותיו. לחבריו ביחידה סיפר כי הוא שואף להיות מדריך ספורט. תחילה נדחו בקשותיו הרבות להישלח לקורס זה, אולם ברבות הימים הועילה התעקשותו והוא סיים בהצלחה קורס למדריכי ספורט. במשך כל תקופת שירותו בצה"ל השתדל שלא להדאיג את הוריו, הרבה לבקר בבית והקפיד לטלפן. מעולם לא התלונן על קשיים ונהג לספר בגאווה על הישגיו כמדריך ספורט. באוגוסט 1973 סיים שייק'ה את שירות החובה בצה"ל והחל לעבוד כסוכן ב"ויטה". כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים הצטרף אל אנשי יחידת המילואים שלו ולחם אתם בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים בסיני. ביום כ"ח בתשרי תשל"ד (24.10.1973) נפגע בקרב באזור הק"מ ה101- ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בראשון לציון. השאיר אחריו הורים, ארבעה אחים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "רב"ט מנחם ישעיהו – או כפי שקראנו לו, שייק'ה, נפל כלוחם אמיץ ורב אמונה בקרב נגד חיילים מצריים בק"מ ה101- שממערב לתעלת סואץ. שייק'ה היה חבר יקר לכולנו. כמפקד כיתה שאף להימצא עם פקודיו ולדאוג להם בימי רגיעה כבימי קרב. כשנפגע ונהרג כאב לבנו. חבריו הלוחמים מן הפלוגה, מן הגדוד ומצה"ל כולו, מבכים את מותו".