מנחם, דניאל (דני)

בן זוהרה ואליהו. נולד ביום י"ז בתשרי תשי"ז (12.10.1957) במושב מחסיה שליד ירושלים. את לימודיו החל בבית-הספר היסודי 'שאול המלך' בבית שאן ולאחר-מכן בחטיבת-הביניים 'מאיר' שבעיירה. היה תלמיד מצטיין, שקדן וחרוץ, שאהב באמת ובתמים ללמוד. הנושאים האהובים עליו היו גיאוגרפיה, היסטוריה וספרות, הוא בילה זמן רב בקריאה ונהג לפתור בדבקות תשבצי היגיון קשים, אך גם לפעילות חברתית מצא זמן והיה חבר בנעוריו בתנועת הנוער העובד והלומד. היתה לו רגישות רבה ביותר לאנשים שעימם בא במגע, אכפתיות וערכים מוסריים נוקשים. משסיים את לימודיו בחטיבת-הביניים הפסיק ללמוד והחל לעבוד כדי לתמוך במשפחתו. בפברואר 1976 גויס דני לצה"ל, לאחר שעבר קורס נהיגה קדם-צבאי ושירת כנהג משאית כבדה. גם בזמן השירות, כבתקופה הקודמת, חש דני אחראי למשפחתו, דאג לאחיו והשתדל לסייע בכל דרך אפשרית. ביום העצמאות בשנת 1977 נמנה עם 120 החיילים המצטיינים בחילותיהם במעמד יושב-ראש הכנסת. לאחר שחרורו נשא לאישה את תלמה והם עברו להתגורר במושב מעונה, מקום מגוריה של תלמה. נולדו להם שני ילדים, אלישב ואריאל ודני החל לעבוד כאיש האחזקה ומחסנאי טכני של בית-הספר האזורי במעלה יוסף. עד מהרה נתגלה לעובדי ומורי בית-הספר כעובד מקצועי, מסודר ודייקן, אחראי ויעיל ומעל לכל – כאדם נעים, צנוע ואמין. על מסירותו בעבודתו אף זכה בפרס העובד המצטיין לשנת תשמ"ט של המועצה האזורית מעלה יוסף. ביום י"ז בטבת תש"ן (14.1.1990) בהיותו בשירות מילואים, נפל דני בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין במעלות. השאיר אחריו אישה בהריון, שני בנים, אם, ארבעה אחים – שמעון, מאיר, אבי ודוד ואחות – יפה. שלושה חודשים אחרי נפלו נולד בנו השלישי אלדן.