מנובלה, משה-מאיר

בן תמר ואליהו. נולד בל' בתשרי תרפ"ו (18.10.1925) בתל-אביב, בן בכור למשפחה ברוכת ילדים מוותיקי הישוב בעירו. למד בבית הספר ע"ש ביאליק וסיים את בחינות הגמר בציונים גבוהים. בהיותו בן 14 יצא לעבוד בקונדיטוריה כדי לסייע בפרנסת המשפחה הגדולה. בצד לימודיו ועבודתו היה פעיל בתנועת הנוער בית"ר, והגיע לתפקידי פיקוד והדרכה בקיני תל-אביב ונוה צדק. משה-מאיר התגייס לצבא הבריטי באוגוסט 1942 והוא בן שש עשרה וחצי בלבד, כשהוא מסתיר את גילו הצעיר. הוא שירת שנתיים בפלוגה עברית של חיל הרגלים (ה"באפס") ועמה עבר לבריגדה היהודית (החי"ל), שקמה בספטמבר 1944. בשורותיה השתתף בקרבות בחזית איטליה, ושירת גם בהולנד, בבלגיה ובגרמניה. אחרי סיום מלחמת העולם השנייה נתן חלקו בעזרה לשארית הפליטה היהודית באירופה ובהבאת עולים לארץ ישראל. עם שובו ארצה לאחר שחרורו מן הצבא עבר לעבוד ברחובות ושם הצטרף לארגון הצבאי הלאומי. אותו זמן המשיכו לחנות ברחובות ובסביבתה יחידת של חיילים פולנים מצבאו של הגנרל אנדרס, ואלה חוללו מהומות מפעם לפעם. בי"ב אלול תש"ו (8.9.1946), נשלח משה-מאיר על-ידי האצ"ל עם מספר חברים, לחסל קצין פולני. הם לא מצאוהו, החזירו את האקדח ל"סליק", והמשיכו בחיפושים. כשפגשו בו, לבסוף, ניסה משה להרגו בסכין קומנדו אך הקצין הפולני הקדימו וירה בו. משה-מאיר נהרג במקום. הרצח עורר בארץ סערה ציבורית גדולה ובעקבותיה פונו כל החיילים הפולניים מרחובות. הקצין זוכה מהרצח על ידי השופט הבריטי בבית הדין המחוזי בירושלים. משה-מאיר הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בנחלת יצחק. הניח הורים ושלושה-עשר אחים ואחיות. לאחר מותו ביקשה אמו להעביר את חסכונותיו לטובת המעפילים היהודים הכלואים במחנות המעצר בקפריסין. בשנת 1948 נהרג אביו ביפו, ובשנת 1977 נפל עוזי אנגל – אחיינו – בצנחנים. בין אחיו של משה קיים מנהג על-פיו הבן הראשון נקרא אליהו על-שם האב, השני – משה והשלישי – עוזי