מנדל, דוד

בן משה. נולד בכ"ו באייר תר"ף (14.5.1920) בבודפשט, הונגריה, למשפחת משכילים שומרי-מסורת. כעדות אחיו היה נער שלו וצמא דעת, "בעל שאיפות אידיאליסטיות. . . בעל נפש זכה ואהוב על חבריו". כבר בגיל רך נמשך לרעיון הציוני ואף פעל למענו בעיר הולדתו. לימים הפסיק את לימודיו כדי לרכוש לעצמו מקצוע ולמד שפות בעזרת מילון. כך למד גם עברית. ב-1939 עלה לארץ-ישראל כמעפיל ומייד עם בואו הצטרף לקבוצת "שער הנגב". הוא נקשר לעבודה החקלאית ולרעיון החיים המשותפים, ובכל מקום שעבד בו היה מוכר כפועל מסור ואחראי וכמי ש"יחסו לחבריו", כעדות חברים, "היה שלם ופשוט. . . קנה לבבות, מעולם לא רב עם אדם וקשה היה להרגיזו. סבלנותו ואדיבותו מצויינות היו ואף פעם לא עזבתהו שלוות רוחו". כשעזבה קבוצת חברים מעולי טרנסילבניה את "שער הנגב" והתארגנה בגרעין-התיישבות עצמאי, שהקים במרוצת הזמן את הקיבוץ כפר סאלד, לא הצטרף אליהם דוד משום שראה ב"שער הנגב" את עתידה של העלייה מהונגריה. הוא התערה בענף הצאן של המשק ו"פשטות חיי הרועים ושלוות השדות והמרעה שבו את לבו", כדברי אחד החברים. באוגוסט 1942 התגייס ליחידות העבריות שבצבא הבריטי, ובשורות פלוגתו הועבר למצרים לסדרת אימונים שעברו עליו בקלות בגלל חוסנו הגופני. עם קום הבריגדה היהודית בספטמבר 1944 וצירופו לחטיבה עם פלוגתו, קיבל זאת בהתלהבות רבה, אף שהצטער כי לא ניתן לו להשתתף בעלייה על הקרקע בישוב החדש כפר-סאלד. בכ"ט בניסן תש"ה (12.4.1945), בשעה שהתקדם עם גדודו מעבר לנהר הסניו בחזית איטליה והגרמנים הנסוגים השיבו אש חזקה, נפגע ונפל חלל. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בראוונה שבאיטליה. הניח שני אחים. שאר בני משפחתו נספו בשואה. בשנת 1947 קבעו חבריו בכפר סאלד לוח לזכרו, על יד חורשת האמפיתיאטרון. ציון מיקום קיברו IV.D.2. יחידה Palestine Regiment. דרגה Private.