מנדלר, רפאל-יהודה

רפאל, בן אווה והנס, נולד ביום ט' בסיון תש"י (25.4.1950) בקרית-ים, שליד חיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי "דוד ילין" ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון "חוגים" בחיפה. רפי היה תלמיד נבון וחרוץ. יחד עם הלימודים עסק במלאכות-יד שונות ונהג לבנות ולתקן בכוחות עצמו מכשירי חשמל ורהיטים. הוא היה חבר בתנועת "הצופים" ונטל חלק בפעולות השונות, שאורגנו לחניכי התנועה. ברבות הימים היה למדריך ומרכז בשבט "צופית" בחיפה. תמיד אהב לטייל בארץ, לשוטט ולגלות אתרים ומקומות מעניינים. רפי היה אופטימי, עליז ושמח בחלקו. תמיד מוכן היה לעזור לזולת ונהג ביושר, לפי צו מצפונו. מטבעו היה עניו וממעט בדרישות, אם כי שאף תמיד להשיג את הטוב בחיים. רפאל גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1968 ונשלח לקורס טיס בחיל האוויר. בתום אחד השלבים של הקורס הוחלט להעבירו לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למפקדי טנקים והוצב ביחידה ששירתה בחזית התעלה, בבקעת הירדן ובגבול הצפון. רפי היה חייל אחראי ומסור. הוא שימש דוגמא לחבריו במזגו הטוב, בסבילותו ובצייתנותו. במשך כל תקופת השירות בצה"ל השתדל שלא להדאיג את משפחתו, הרבה לבקר בבית והקפיד לכתוב ולטלפן לבני המשפחה. מעולם לא התלונן על קשיים ואף לא סיפר על הישגיו. בתום שירות החובה שלו השתחרר מצה"ל והתחיל לעבוד בתעשייה האווירית. כעבור כשנה הצטרף לקורס טכנאי ייצור במכון לפריון העבודה. חודשים אחדים לפני המלחמה נשא לאישה את חברתו חנה, בת משק מסדה. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלח להשתתף בקרבות הבלימה ברמת הגולן. ביום ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973), בשעה שפיקד על טנק בעת הפריצה לעבר הקו הסגול ברמת-הגולן, נפגע בהפגזה ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו אישה ואם. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב חברו ליחידה: …"שמחתי בחתונתו לפני חודשים ספורים והנה לא עבר זמן רב ונכפתה עלינו מלחמה קשה זו, אשר בה מצא את מותו, תוך כדי פריצה עם הכוח הראשון ברמה. וכבר אמר עליו אחד המפקדים, עוד לפני זמן רב, שהיה מוכן לתת מיליונים כדי שרפי ישרת בפלוגתו. אכן, מלים אלה אומרות יותר מכל".