מנדלקורן, ניסן (ניקו)

נולד בתרס"ז (1907) בדונדגה שבלאטביה למשפחה שומרת-מצוות. הוא למד בישיבה שבה נודע בחריפותו ובקיאותו בתורה וראשיה יעדו לו עתיד של רב בישראל. ב-1924 נכח בהרצאה מפי זאב ז'בוטינסקי בריגה, בירת לאטביה והדברים ששמע חוללו מפנה בדרך חייו. הוא הצטרף לתנועת הנוער בית"ר, שיקע בה את כל מרצו וחריפות שכלו כמפקד ולאחר שעבר במסגרת תנועתו הכשרה חקלאית בחווה מקומית נתמנה למרכז קן בית"ר בריגה. בשנת 1933 עלה לארץ ישראל כמפעיל בקבוצת חברים מתנועתו. ב-1935 התגייס למשטרת תל-אביב. כחבר הארגון הצבאי הלאומי העביר לארגונו מידע שהגיע לידיו בתוקף תפקידו כשוטר, בעיקר בעניינים הקשורים לתכניות-התקפה ערביות ולמאסרים צפויים מצד הבריטים. הוא סיכן עצמו לא אחת בהעברת הידיעות. בפילוג שחל בארגון בקיץ 1940 עבר לצד "הארגון הצבאי הלאומי בישראל", שהיה אחר-כך ל"לוחמי חרות ישראל" (לח"י). ב-1942 נאסר על ידי המשטרה הבריטית בחשד שהוא חבר לח"י. הוא הוחזק כשנתיים במחנה המעצר של לטרון ובזמן המעצר חלה קשה. הטיפול הרפואי שניתן לו היה רשלני ואף היו עדויות כי הרופאים הערביים שטיפלו בו קיבלו הוראות לגרום להחרפת מצבו. הוא הועבר במצב אנוש לבית החולים "הירקון" בתל אביב ולמרות מצבו הקשה לא עזבו אותו רוחו הטובה ועליצותו. בי"ז באייר תש"ד (10.5.1944) נפטר ממחלתו. רק מעטים נכחו בהלווייתו כי חבריו לארגון נמנעו מלהיחשף לפני השלטונות. הוא הובא למנוחות בבית הקברות בנחלת יצחק. שמו הונצח בכתבי לח"י, באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו ומאמר הספד לזכרו התפרסם בעתון חרות.