מנדלסון-חשין, זאב

בן שרה ויעקב, נולד ביום ט' בתמוז תרפ"ה (1.7.1925) בירושלים. היה דור שישי בארץ, נין ונכד לר' איצ'לה חריף, מתלמידי הגר"א, שעלה לארץ בעליית הפרושים בשנת תקס"ט (1809). אחרי סיום בית-ספר תיכון עבד בריכוז החומר לאנציקלופדיה העברית ובשעות הפנאי כתב להנאתו שירים ורשימות ביקורת ספרותית. משנת 1943 ואילך היה חבר ה"הגנה" בחטיבת חי"ש ירושלים. בשנת 1945 סיים קורס סיירים ובסיוריו הרבים בכפרי סביבת ירושלים אסף חומר טופוגרפי רב, שערכו מבחינה טקטית נתגלה בפעולות הלחימה. מראשית מלחמת-העצמאות שירת בליווי שיירות בדרכי מקור חיים והר-הצופים והשתתף בפעולות ה"הגנה" ב"היוזם", תלפיות, מקור חיים ושייח'-ג'ראח. בחודש אפריל 1948, אחרי שסיים בהצלחה קורס רגמים, שירת כרגם מס' 1. השתתף בכיבוש קטמון, בפעולות שער הגיא ובפעולות-עונשין נגד הכפרים מצפון לירושלים. בייחוד שמח לתפקיד שניתן לו כאחראי לאחת משתי המרגמות שפעלו נגד שייח'-ג'ראח, כי בכך ראה מילוי תשוקתו להתנקם בקן-המרצחים הזה. בליל כ"ד באייר תש"ח (2.6.1948), בעומדו ליד המרגמה, נפל בהתפוצץ פגז. נקבר בשייח'-באדר א'. ימים ממספר לפני נפילתו אמר לאמו: "זכות נפלה בגורלנו להיות מכובשי אדמת ישראל וממקוממי המדינה. אשרינו!" ביום כ"ה באלול תש"י (7.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.