מנדלאייל, ברוך

בן אסתר ויחזקאל-אפרים, נולד בשנת 1925 בעיר לובלין, פולין. עלה ארצה עם הוריו בשנת 1935. המשפחה התיישבה בירושלים. ברוך למד ב"חדרים", בבית-ספר יסודי ובישיבת "עץ-חיים" ואחר-כך החל לעבוד כפועל-אפייה. בגיל צעיר הצטרף למחתרת אצ"ל וביצע כל משימה שהוטלה עליו, במסירות ובקור-רוח. הוא נאסר על-ידי הבולשת הבריטית, ישב חודשים אחדים במחנה- המעצר בלטרון ושוחרר בתנאי מעצר-בית. בחורף תש"ח, משהוקמו בסיסי אצ"ל בגלוי, התגייס לשירות והשתתף בהגנת ירושלים ובקרבות נגד הערבים. כשנהרגה אמו בהפגזה נכנס אל הבית תחת מטר יריות והוציא את גופתה לקבורה. ביום קומו משבעת ימי האבל חזר לבסיסו בצפון ירושלים, הספיק עוד להגיד "קדיש" אחד לעילוי נשמתה, ומיד אחר-כך התייצב להשיב אש לערבים שפתחו בהתקפה. ביום כ"א באייר תש"ח (30.5.1948) נפצע פצעי מוות, הספיק לומר עוד: "נקמתי את נקמת אמי ונקמת אחי ואחיותי בפולין" – ואחר יצאה נשמתו. נקבר בשייח'-באדר א'. ביום כ"א באלול תש"י (3.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בגבעת שאול בירושלים.