מנדז’יצקי, ארטור

בן אדה ודוד. נולד ביום י"ט בסיון תשי"א (23.6.1951) בוורשה שבפולין ועלה עם משפחתו ארצה בשנת 1957. הוא למד בבית-הספר היסודי "הבונים" ברמת-רמז ובבית-הספר התיכון העירוני ג' בנוה-שאנן. עוד בתקופת הילדות החל להתעניין במדע – ובעיקר בתחום חקר-החלל ובביולוגיה. היה לו טלסקופ שהיה מתבונן דרכו שעות ארוכות. היו לו ספרי-מדע רבים והוא אהב לערוך נסיונות בביולוגיה, והרבה להשתמש במיקרוסקופ שלו. הוא היה מוסיקאי מוכשר ולמד חמש שנים נגינה בקלרנית בקונסרבטוריון ואף נתן קונצרטים. היה לו אוסף גדול של תקליטי מוסיקה קלאסית. והוא התעניין באמנות יפה לכל תחומיה. כן הקדיש זמן רב לספורט השחייה ולג'ודו. ארטור היה גם צלם חובב והקדיש לתחביב זה שעות רבות שהסבו לו הנאה גדולה. הוא היה חבר בתנועת "השומר הצעיר" ובמשך שנים אחדות גם כיהן כחבר במועצת התלמידים של בתי-הספר התיכוניים בחיפה. ארטור גויס לצה"ל בסוף יולי 1969 והוצב לחיל-הרפואה. בימי שירותו הוענקה לו דרגת רב"ט. בתקופת מלחמת-ההתשה שירת בהיאחזות נח"ל צופר ואחר כן ברמת הגולן, בהיאחזות גשור. הוא התכונן ללמוד בטכניון, או בפקולטה לביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, והגיש בקשות להירשם במוסדות אלה, ואכן מירושלים קיבל תשובה חיובית. אולם ביום י"ג בסיון תשל"ב (26.5.1972), כחודש ומחצה לפני תום שירותו, נפל ארטור בשעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. מפקד היחידה כתב מכתב תנחומים להוריו, בו ציין אותו כחייל ממושמע, מסור ונאמן לתפקידו וליחידה כולה. "לאחר שעמדנו על כשרונותיו ועל התנהגותו, היטלנו עליו תפקיד אחראי וחשוב, שהוא ביצע על הצד הטוב ביותר; חריצותו ומסירותו ליחידה זכו להוקרה ממפקדיו. – – – הוא נהנה מתפקידו. לא פעם הביע את שביעות רצונו בפני חבריו ומפקדיו. בגלל תכונותיו המיוחדות רצינו להחתימו לשירות-קבע בצבא, אולם ארטור העדיף להמשיך את לימודיו ועל כן נרשם לטכניון".