ממן, יצחק-אריק
בן יקוט ואלברט אברהם. נולד ביום כ"ו בסיוון תשכ"ה (26.6.1965), ברכסים שבעמק זבולון. בן בכור להוריו. אריק למד בבית-הספר היסודי "זבולוני" ברכסים, בבית-הספר התיכון "אורט-גרינברג" בקרית טבעון ובבית-הספר להנדסאים "בסמ"ת" בחיפה, במסלול המכשיר את בוגריו לשירות בחיל הים. בסיום לימודיו הגיש אריק פרויקט מיוחד עבור חיל הים וקיבל תואר הנדסאי אלקטרוניקה. בנעוריו, היה אריק חניך בתנועת "הנוער העובד והלומד", אהב לטייל בחיק הטבע, שיחק כדורסל בנבחרת "הפועל" והיטיב לצייר, בעיקר בפחם. נער צנוע ועניו וגם חברותי וחביב, מוקף ידידים וחברים ובני משפחה אוהבים. בבית ההורים הפנים אריק ערכים ויסודות, שהיו נר לרגליו במשך כל חייו: מסירות וסובלנות, כבוד המשפחה, עזרה לזולת. בשלהי חודש יולי 1983, גויס אריק לשירות חובה בצה"ל והוצב לחיל הים. הוא נבחר לצאת לקורס ייחודי לטכנאי מערכות אלקטרוניקה ונשלח לשרת בשייטת ב"זיווניות". בהמשך, הוצב לשרת בסטי"לים והיה רס"ר באח"י "חץ". בתפקידו האחרון שימש בתפקיד ע. קמב"ץ ונגד תיאום פעילות אלקטרוניקה. אריק אהב את שירותו בחיל הים והיה גאה מאוד בעבודתו ובתפקידיו המגוונים. הוא הכיר היטב את כלי השיט השונים בהם שירת, כל אלה היו חלק בלתי נפרד מחייו. בין תפקידיו השונים, נשלח אריק להשתלמויות ולהעשרה. לדברי מפקדיו, היה אריק נגד מעולה, אשר ביצע את תפקידו ברמה גבוהה מאוד והיה אדם אדיב, סבלני ונעים הליכות. בחוות הדעת על נגדים קיבל אריק את ההערכות הגבוהות ביותר, בהן נרשם: "נגד אמין, אחראי וחרוץ. יכולת לתכנן ולארגן תוכניות מורכבות. עובד היטב בצוות. נגד עם מיומנויות במערכות ממוחשבות". אריק התקדם בסולם הדרגות הפיקודי עד דרגת רס"ר. בשנת 1990 נישא אריק לחברתו סיגל. הם נפגשו בזמן שירותו הצבאי ומשפחתם התרחבה בהיוולד הבנים בר וטום. ביום כ"ד באדר תשנ"ו (14.3.1996), נפל אריק בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בכפר חסידים. בן שלושים ואחת היה במותו. הותיר אחריו רעיה, שני בנים, הורים ושני אחים – מוריס ושי. שמונה חודשים לאחר מותו נולד בנם השלישי, שנקרא בישראל אור. לאחר מותו הועלה לדרגת רס"מ. במכתב ניחומים למשפחה, כתב מפקד היחידה: "אריק שירת עמנו תקופה ארוכה ובפרק זמן זה למדנו להכיר ולכבד את תכונותיו וסגולותיו המיוחדות. אריק היה נגד מקצועי מאוד, מסור ויסודי. נהג בחברות עם שותפיו לעבודה, אהוב ומוערך בין פקודיו ומפקדיו". בתעודת הוקרה מיוחדת, שנמסרה למשפחה לאחר מותו, נכתב: "אריק ראה את שירותו כשליחות ונשא בה במסירות ובאהבה. הקדיש עצמו להגברת כוחו של צה"ל ולטיפוח רוחו, כאשר טובת המדינה תמיד לנגד עיניו". לזכרו של אריק יצא ספר שירים, שכתבה רעייתו. עטיפת הספר מאוירת ביצירה של אריק.
